במאמר זה בגין פותח בטעות של קיסנג'ר בנאום שנשא לפני נשות אנשי הקונגרס שגרם לבעיות דיפלומטיות-מדיניות. בגין מבקר את רה"מ גולדה מאיר, שהצהירה שלא תעמוד בראש הממשלה הבאה (הנוכחית) ולא עמדה בדיברתה, וגרמה לכך שלא ניתן לתת אמון בדבריה, או בממשלתה. בגין יוצא נגד דיין שטוען כי מצרים מעוניינת בשלום. בגין טוען שהשלום היחיד בו סאדאת מעוניין הוא השמדת ישראל, וכי בלי חוזה שלום, הבטחות אלה לא משמעותיות.
מאמר של בגין העוסק בביטול הסובסידיות לאחר הבחירות, בהצהרותיו של שר החוץ אבא אבן בנושא יהודה והשומרון והתקפות של המערך כנגד חבר הכנסת אריאל שרון והשוואה של האמירות שלו 'לאירופה של שנות השלושים'.
נאום של בגין ודברי פתיחה של יצחק שמיר בסמינר עם יהודי ברית המועצות אשר עלו ארצה בשנות ה-70. בנאום סוקר מנחם בגין את דברי ימי התנועה ואיתם מביא את עיקרי אמונתה. בגין מתחיל במטרות הציונות הרויזיוניסטית: ייסוד המדינה יהודית והקמתו של כוח יהודי לוחם. לאחר מכן, מרחיב על פעולותיה של תנועת בית"ר בשנות ה-30: עליה ב', שבירת ההבלגה על-ידי הארגון הצבאי הלאומי לפרעות בשנות ה-30, פלוגות הגיוס ומדיניות האווקואציה. ממשיך בתיאור המרד בשנות ה-40, ומסיים בתאור קצר של עיקרי תנועת החרות: שלמות הארץ, שיבת ציון, חרות הפרט וצדק סוציאלי. *תאריך לא מדוייק
מאמר תשובתו של מנחם בגין על מאמריהם של של בן גוריון וישראל גלילי שנכתבו בתגובה לסדרת המאמרי שלו "פרישה, סיזון,אלטלנה"
במאמר זה, שפורסם בשלושה חלקים (חלק שני פורסם ב13/08/1971 ושלישי ב-20/08/1971), בגין מגיב למאמרים, וכן לטענות שפורסמו בתכנית טלוויזיה בעניין אלטלנה. בגין פורש את השתלשלות האירועים עד שהגיע אלטלנה אל החוף, תוך כדי שהוא מסביר את החלק שלקח האצ"ל בשחרור הארץ, ובקרבות מיום הקמתה.
