המרד העברי הראשון אחרי התקוממות החשמונאים – הוכתר בהצלחה
פרסום מחדש הקטע מ-"חרות" המחתרתי שפורסם ביום הכרזת העצמאות.
פרסום מחדש הקטע מ-"חרות" המחתרתי שפורסם ביום הכרזת העצמאות.
"ראויים אנו שיינתן לנו סיכוי להפוך את המדבר לגן פורח בארץ-ישראל משני עברי-הירדן". נאום של בגין באסיפת המונים בניו יורק לכבוד יום שנה להכרזת כ"ט בנובמבר. בגין מסכם את מטרות מלחמת השחרור מול הבריטים, למען שחרור המולדת בשביל העם היהודי, ולהצלתו, וכן לשם כבוד האדם וחירותו, ערכים שלא באו לידי ביטוי תחת המשטר הבריטי. כמו כן, עומד בגין על השפעת השוואה על המחתרות. בגין פורס את מטרות התנועה במדיניות הפנים, כיצד צריך להתנהל המשטר הדמוקרטי, משאל עם, חזון כלכלי חברתי ודברי הספד למורו, ז'בוטינסקי.
בנאום שנשא בגין ברמת גן הוא מספיד את עולי הגרדום ומזכיר את גבורתו של דב גרונר בפעולה ברמת גן. בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה הזמנית וטוען כי אסור להסכים לויתורים ואין לזלזל באדמה שנכבשה בדם, וכי הגבולות הקיימים הם לא הגבולות הסופיים של ארץ-ישראל, וכשתנתן הזדמנות יש להמשיך לכבוד. בגין מבקר את מדיניות הפנים, ומדגיש את הפחד מהתבצרות מפאי בעמדות מפתח שלטוניות המבטיחה את שליטתה הבלעדית.
בגין נושא דברי הספד למורה ז'בוטינסקי בציון 8 שנים למותו. בגין קורה לכבד את זכרו של ז'בוטינסקי בשינון תורתו.
נאום היציאה מהמחתרת של מנחם בגין, שנישא למחרת הקמת המדינה, מעל גלי תחנת השידור "קול ציון הלוחמת", כפי שהודפס בספר "במחתרת", כרך ד', הוצאת הדר (תל אביב, תשכ"ב). בנאומו מכריז מנחם בגין על סיום שלב המאבק בשלטון הבריטי ומעבר לפעילות גלויה במסגרת מדינת ישראל הריבונית. בגין מברך על הנס שבכינון העצמאות לאחר שנות הרדיפה והשואה, אך מזהיר כי הקמת המדינה היא רק ראשית הדרך וכי המשימה הקשה ביותר היא שימורה אל מול העוינות הערבית. הוא קורא לאחדות לאומית, להעצמת כוחו של הצבא העברי ולהמשך חזון השחרור של המולדת כולה, תוך התחייבות שהאצ"ל יפסיק לפעול כמחתרת ולוחמיו ישתלבו כחיילים וכאזרחים שומעי חוק. בגין מתווה את דמותה של המדינה הרצויה כמדינת חוק דמוקרטית המושתתת על צדק חברתי, שיבת ציון המונית ויחסי גומלין מכובדים עם אומות העולם, ומסיים בקריאה לנחישות ולגבורה עד להשגת הניצחון המוחלט במלחמת העצמאות