מושלים מוקהי חושים
מאמר של בגין העוסק בביטול הסובסידיות לאחר הבחירות, בהצהרותיו של שר החוץ אבא אבן בנושא יהודה והשומרון והתקפות של המערך כנגד חבר הכנסת אריאל שרון והשוואה של האמירות שלו 'לאירופה של שנות השלושים'.
Subjects: גרמניה
המודים בעיקרו של האויב
בעקבות טבח הספורטאים הישראליים במינכן, כתב מנחם בגין, מנהיג האופוזיציה דאז, מאמר נוקב שבו ביטא את הכאב הלאומי, ניתח את משמעות האירוע והציג קריאה לפעולה נחושה נגד הטרור. במאמר זה, בגין מדגיש את האחדות הלאומית שצמחה מתוך האסון, ממשיך לבקר את התפיסות המצדיקות את מטרות האויב, ומדגיש כי רק התמדה במאבק נגד הטרור תבטיח את עתיד העם היהודי. דבריו משקפים את תפיסת עולמו הבלתי-מתפשרת בנוגע לזכותו של העם היהודי על ארצו ולחובתו להגן על עצמו מפני אויביו
כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ותשע של הכנסת השביעית יום שלישי, ד׳ תשרי תשל״ג (12 ספטמבר 1972) – הודעת הממשלה בדבר התקפת הדמים על שליחי ישראל באולימפיאדה של מינכן – דיון
נואמו של בגין בדיון מיוחד של מליאת הכנסת בעקבות רצח ספורטאים במינכן. בגין טוען, כי על הפיגוע הרצחני אחראיים ממשלות של מדינות ערב, לרבות מצרים, שתומכות בארגוני הטרור. מגין מגנה נסיונות התקשורת העולמית להטיל את האחריות רק על "ספטמבר השחור", ולטעון שלמדינות ערב אין חלק בזוועה. בגין דורש מהממשלה לפעול באופן יזום על-מנת למגר את ארגוני הטרור ולא להסתפק ב-"תגמול". בגין דורש הקמת וועדת החקירה של הכנסת שתבדוק אם היה מחדל הבטחה כלשהו. בגין קורא לשקול הפעלת עונש מוות נגד מחבלים. בגין טוען, שלאור הפשעים כאלה נגד יהודים באשר הם יהודים שבוצעו בתמיכת מדינות ערב אין מקום לדבר על הנסיגות.
שלום העם ושלמות הארץ
בנאום במועצה הארצית של תנועת החרות בגין פותח בחשיבות של ממשלת הליכוד הלאומי בנצחון בששת הימים וטוען כי גם כיום היא הכרחית, אך גח"ל לא ישאר בממשלה בכל מחיר. בגין מבקר את ד"ר גולדמן טוען כי הוא מסלף את דברי הרצל, וכי ולטענותיו אין בסיס. בגין מתייחס להצעות לחלוקה מחדש של א"י, וטוען שזה לא ימנע שפיכות דמים, וכי האויבים לא מוכנים לשבת בכלל למו"מ. בגין מסביר מדוע השימוש במילה 'נסיגה' מן השטחים מהווה הסכמה שאין לישראל זכויות על השטח שנכבש בששת הימים. בגין קורא להתאחד ולהעלות את יהודי ברית המועצות
העיר שחוברה לה יחדיו
בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968
