יחוד הסמכות

במאמר זה יוצא בגין נגד הצעתו של ד"ר גולדמן נשיא ההסתדרות הציונית שהציע להקים בית דין בינ"ל לפשעיו של אייכמן. בגין טוען כי העולם עוד עלול לחשוב שזה הצעת קונגרס ולא הצעה פרטית.בגין טוען עוד כי דברים אלא של גולדמן עלולים להזמין לחץ בינ"ל על ישראל שלא לשפוט את אייכמן בישראל. בגין טוען כי יש לשפוט את אייכמן בישראל כי לישראל ישנה סמכות שיפוטית ייחודית. עוד קורא בגין לעריכת משפט צדק לאייכמן על פי כל הכללים הנהוגים.

משפטו של אייכמן וחקירתו

"במאמר זה בגין מבקר את דרישתו של שר המשפטים אשר יצא בקריאה משודרת אל העיתונאים שלא לחרוץ את דינו של אייכמן לפני שהוצא ע""י בית דין מוסמך- קריאה אשר מבחינה מוסרית ומדינית אחראית עליה הממשלה. בגין מביא שתי הנחות לסיבת קריאה זו ומגיב להנחה השנייה בטענה כי שר המשפטים התרשם יתר על המידה מכתבות לחץ זרות. ולכן, עלינו לומר לכל הלוחצים, שעליהם לצפות במשפט הפומבי בו נשפט משמיד גרמני בידי שופטים יהודיים. ומכיוון שאיש אינו מוסמך לשפוט את משפטנו, אין זה ראוי כי שר המשפטים ידרוש מן העיתונאים שלא לפרסם את מעשי אייכמן במשפט חשוב ומיוחד שכזה. אולם במהלך חקירתו של אייכמן ישנה פרשה אחרת שהיא חמורה יותר. הוא יושב במעצר סתר, אין אליו גישה פרט לאנשים המייצגים את שירותי הביטחון ושום הודעות רשמיות לגבי החקירה לא פורסמו אלא מתפרסמות רק ידיעות מודלפות לגבי מה שאייכמן אמר והבטיח שיגיד. ולכן, אם הדלפות מסוג זה מתחילות להופיע כבר משלב חקירת ההכנה, עולה השאלה אם ניתן להסתפק בנוהל רגיל של חקירה משטרתית? בפורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו. "

המעשה ומשמעותו

במאמר זה כותב בגין על תפיסתו של הפושע הנאתי אדולף אייכמן והבאתו לישראל. בגין משבח את תפיסתו וקובע כי ישראל היתה חייבת והיתה זכאית לפעול כפי שפעלה. עוד קובע בגין כי יש לקוות שיתקיים לאייכמן משפט פומבי. בגין מציע שאייכמן במשפט יואשם בלבד על רצח עם ולא על דברים נוספים כמו גניבה וכו'. בגין מעלה במאמרו שאלה מוסרית, האם רשאים אנו לסלוח לעמו של אייכמן ,העם הגרמני ?

תקופה וסמליה

במאמר זה כותב בגין על ה"טיימס" הלונדוני ולהבדיל על תחנת השידור הממלכתית "קול ישראל" . בגין מספר כי הוא מבחין בתקופה האחרונה בשינוי בעיתון האנגלי שהוא מקפיד לקרוא אותו במשך שנים ,בגין מציין שהשינוי מתבטא בכך שכבר לא מופיע בעיתון המדור על חדשות אימפראליסטיות וזרות משום שהעיתון הפנים את העובדה שבריטניה כבר איננה מדינה אימפריאליסטית. לעומת זאת יוצא בגין נגד תחנת השידור הישראלית "קול ישראל" שאמורה לשמש כתחנת שידור ממלכתית ולא פוליטית המשמשת שופר לממשלה ומגינה עליה בכל הזדמנות. בגין קובע עוד כי דבר כזה לא יכול היה להיות בבריטניה ששם כלי התקשורת הכתובים והאלקטרונים שומרים על עצמאות. עוד קובע בגין כי על "קול ישראל " ללמוד מהטיימס הלונדוני כיצד יש לפעול במדינה דמוקרטית.

חרושצ'וב מנסה להצדיק

במאמר זה בגין מבקר את הסכם חוזה אי ההתקפה שנחתם בין גרמניה לבריה"מ אשר לטענתו פתח את התוקפנות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. הוא אינו מקבל את טענותיו של חורשצ'וב, יורשו של סטלין, אשר ניסה להצדיק את החוזה. בנוסף, הוא טוען כי ניתן היה למנוע את מלחמת העולם השנייה אלמלא השגיאות הפטליות שנתנו לגרמניה חוזק לתוקפן, ומכך בגין קורא ללמוד לקח כי מי שרואה את הסכם חוזה אי ההתקפה המעודד תוקפנות עם גרמניה הנאצית , כמוצדק – אינו רואה שום פגם במתן נשק סובייטי בידי דיקטטוריים פשיסטיים במזרח התיכון. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.