Subjects: גרמניה

במאמר זה דן בגין בפסק הדין הסופי במשפט אייכמן המורה להוציאו להורג. בגין יוצא נגד האנשים (ובתוכם יהודים) המבקשים חנינה לאייכמן. בגין טוען כי בקשת חנינה עבור אייכמן איננה מעשה אנושי. בגין טען כי אומנם הוצאתו להורג לא תנקום את דמם של הנרצחים בשואה אך אי הוצאתו להורג תחלל את זכרם. בגין טען עוד כי למרות חוק החנינה הוא חושב שלנשיא המדינה אין כל סמכות מוסרית לחון את אייכמן. בגין טען עוד כי כל אותם היהודים שקוראים לא להוציא להורג מייצגים את הפחדנות היהודית. בגין הוסיף עוד כי יש חשיבות רבה בביצוע העונש כהרתעה עתידית.

במאמר אירוני זה מגיב בגין למאמרו של עורך ידיעות אחרונות ד"ר רוזנבלום, שתקף את בגין על דבריו נגד קשרי ישראל –גרמניה בדיון בכנסת. בגין איננו חוזר בו מדבריו על גרמניה וטוען כי הסיבה האמיתית לכעסו של ד"ר רוזנבלום קשורה בעצם העובדה כי בגין תומך בביטול הממשל הצבאי וד"ר רוזנבלום מתנגד לכך.

בגין תוקף בחריפות ביקור של מורה גרמני בבית ספר ישראלי, ויוצא נגד ניסיונות ישראל להכשיר את גרמניה מבחינה מוסרית כחלוצים שחותמים על תעודת כבוד ואמון לגרמניה החדשה. בגין יצא נגד השכחה והסליחה לגרמניה ועמד על דמותה של גרמניה כיום וטען כי במנגנונים הצבאיים והממלכתים שלה פועלים אנשים בעלי עבר נאצי. בגין קרא שלא לקיים כל יחסי תרבות עם גרמניה וציין את העובדה כי בשל יחסה המתרפס של ישראל לגרמניה, נפגעים קשריה עם מדינות אחרות כמו ברה"מ שלא רואה בעין יפה את יחסה הידידותי של ישראל לגרמניה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 9.1.1962

בגין תוקף בחריפות ביקור של מורה גרמני בבית ספר ישראלי, ויוצא נגד ניסיונות ישראל להכשיר את גרמניה מבחינה מוסרית כחלוצים שחותמים על תעודת כבוד ואמון לגרמניה החדשה. בגין יצא נגד השכחה והסליחה לגרמניה ועמד על דמותה של גרמניה כיום וטען כי במנגנונים הצבאיים והממלכתים שלה פועלים אנשים בעלי עבר נאצי. בגין קרא שלא לקיים כל יחסי תרבות עם גרמניה וציין את העובדה כי בשל יחסה המתרפס של ישראל לגרמניה, נפגעים קשריה עם מדינות אחרות כמו ברה"מ שלא רואה בעין יפה את יחסה הידידותי של ישראל לגרמניה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 9.1.1962 ובעתון חרות מיום 12/01/1962