העתון מדווח על סיום ועידת חירות. בגין מתח ביקורת על הצירים שניסו מאחורי גבו להחליף את אנשי מוסדות התנועה. בגין טען כי לא נכשלה גח"ל בבחיורת וכן שאין סיכוי להצטרף לממשלה הקיימת. בגין הוסיף שחירות לא תכפה על החברים הליברליים בגח"ל את רעיון שלמות המולדת, וגם לא על רפ"י אם יתקיים שיתוף פעולה בינהם, אבל לעולם לא יוותרו על רעיון זה.
העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.
בגין נואם בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.
העתון מדווח על ישיבה בועידת החירות ה-8. בגין הודיע כי לא יתמודד לתפקיד יו"ר, וכי שקל התפטרות כבר לאחר תוצאות הבחירות. בין נימוקיו להתפטרות גם ציין שכך אולי תוכשר הקרקע לשיתוף פעולה גח"ל רפ"י. הקהל בועידה סער לאחר הודעה זו. כאשר יו"ר הועידה, שכטרמן הצליח למסור הודעה אמר: "מר בגין אינו אדם פרטי, הוא שייך לאומה; הוא חלק מההסטוריה שלה ושייך לתנועה. מנחם בגין אינו פקיד בתנועה ואינו מתפטר". בגין עלה שוב לדבר והבהיר שלמרות נסיונות השכנוע, לא יחזור בו מהצהרתו. אחריו עלו חבריו של בגין והביעו מורת רוחם על התנועה ללא בגין בראשה. בגין הצהיר בפעם השלישית, כי אחרי 18 שנה, יש לו את הזכות להתפטר.
במאמר זה, בגין דן במשמעות האופוזיציה, כאלטרנטיבה שלטונית, במדינה דמוקרטית. בגין טוען שקיימות היום מדינות רבות המכנות עצמן דמוקרטיות, אך הצבא שולט על בית הנבחרים, או שאין עליונות המשפט על השלטון. בגין טוען שחשוב מאוד שהאופוזיציה תהווה אלטרנטיבה לשלטון, והאיחוד של הליברלית וחירות קידם צעד לאלטרנטיבה כזו. בגין טוען שראשי המתכחשים לצורך באלטרנטיבה הם הפרוגרסיבים לשעבר, שבעבר טענו את ההפך, ושכמותם, גם מפלגות קטנות אחרות לא מתנגדות לשלטון על מנת לקבל ממנו הטבות, ולהיות בממשלה, וכך מתדרדרת החירות בישראל. גח"ל אמנם לא החליפה את השלטון עדיין, אך ההזדמנות לא נעלמה, והיא יכולה להוות אלטרנטיבה ראוייה בבחירות כשיתקיימו.
