בגין מגיש הצעת החוק לפיזור הכנסת. הוא טוען, שהממשלה סטתה מקווי היסוד שלה עצמה. הוא גם טוען, שנוצרה מחלוקת אידאולוגית חדשה בין אלה הדוגלים בשלמות הארץ לבין אלה הרוצים בנסיגה, המחלוקת שלא הייתה קיימת ב-1969, כפי שזה משתקף בקווי-היסוד של הממשלה.
במאמר זה בגין טוען כי הצהרת ראש הממשלה שבתנאים מסויימים תהיה נסיגה של כוחות ישראלים מקווי הפסקת האש נוגדת את החלטת הכנסת בנושא, וכן מפירה את אמון הכנסת שהיה תלוי בקווי היסוד שהציגה הממשלה עם היבחרה. כמו כן טוען בגין כי המהלך עצמו מסכן את מדינת ישראל וכן שהצורך בנסיגה לא ברור, ומפתיע גם לחברי הממשלה.
בגין מגיב על דבריה של ראש הממשלה ג. מאיר לטיימס. בגין תוהה על הצהרותיה כאילו ישראל מוכנה לוותר על יהודה ושומרון, שכן, לא התקבלה החלטה כזו, לא בממשלה ולא בכנסת. בגין גם לא מבין על סמך מה היא מדברת על כח בינלאומי בסיני, שכן שר החוץ שלה טען כי כח זה מסוכן. בגין טוען שכשהלכו לבחירות, המערך לא דיבר על נסיגה כמו שהוא מדבר היום, ולא קיבל מנדט לכך, להפך. בגין טוען כי דינה של ממשלה כזו הוא אחד – התפטרות.
בגין מגיש את הצעת האי-אמון בממשלה. בגין מבקר את האמירה של רראש הממשלה, שממנה משתמע שישראל מוכנה לשגת מיהודה ושומרון. בגין טוען שלממשלה אין מנדט לוותר על שטחי א"י. בגין טוען שנסיגה היא סיכון בטחוני. בגין טוען שהממשלה נסוגה מכל עמדותיה שהיו לה בתחילת דרכה. בגין קורא לפנות לעם כדי שהוא יכריע – ללכת לבחירות חדשות.
מאמר של מנחם בגין בעקבות מפגש שלו עם בני נוער אמריקאים במהלך ביקור שלו בלוס אנגלס הוא מתייחס בין השאר לעלון שהשומר הצעיר בארצות הברית פרסם נגדו.
