Subjects: גולדה מאיר

בגין דיבר בנאומו על ענייני פנים וחוץ וקרא לממשלה לנקוט במדיניות עקבית ביחסה לנאצר. בגין קבע כי על הממשלה לקבוע האם נאצר הוא אויב או פרטנר לשלום. בהתייחסו לפרשת לבון קרא בגין לערוך ועדת חקירה עד שהצדק ייצא לאור גם בפרשת רצח ארלוזורוב. הוא דרש להביא את דו"ח ועדת כהן שדן בפרשת לבון לעיונה של ועדת השרים ולעיונה של ועדת החוץ והבטחון. בגין יצא בחריפות גם נגד דברי רה"מ שטען כי הוא לא בוטח בחברי הממשלה שישמרו סוד ולכן הוא לא מעוניין שידונו בדו"ח ועדת כהן. בגין יצא גם נגד אי האובייקטיביות שמגלה "קול ישראל" בפרשת לבון ועל הכפשת ועדת חוץ ובטחון וח"כ באדר ברדיו. עוד הוא קרא לח"כ דיין להעיד בפני ועדת החוץ והבטחון על כל הידוע לו בפרשת לבון. על הנאום בעתון 'חרות' מתאריך 25/10/1960

במאמר זה מתייחס בגין לסכסוך בין ישראל לארגנטינה וזאת בעקבות חטיפתו של אייכמן מארגנטינה לישראל. בגין מכנה את האיגרת המזויפת שפירסמה ישראל על כך שאייכמן מרצונו עזב את ארגנטינה כאיגרת טיפשית.בגין מציין עוד כי ארגנטינה ויתרה על רצונה בהסגרת אייכמן. עוד מציין בגין כי ישראל לא היתה צריכה לפרסם הודעה על כך שבגין נתפס ע"י המוסד אלא שהוא נתפס ע"י ישראל והובא אליה.

במאמר זה יוצא בגין נגד מדיניות החוץ של ישראל. בגין יוצא נגד דבריה של שרת החוץ מאיר כי מזכ"ל האו"ם האמרשלד רמז שנאצר ייתן לספינות ישראליות לעבור דרך נמל סואץ אם יסתירו את זהותן הישראלית. בגין טוען כי שרת החוץ מסיקה את הדברים לבדה והיא טועה בהם. עוד טוען בגין כי הממשלה טעתה בכך שהיא לא יצאה מספיק נגד אישור המלווה שניתן ע"י ארה"ב לקהיר. עוד יוצא בגין נגד הממשלה שמתעלמת מכך שתעלת סואץ נסגרת לישראליים ואינה פועלת די לשנות את זאת.

העיתון מדווח על דברי בגין בעצרת בחירות של "חרות"בכפר –אתא. בגין אמר בין שאר דבריו כי טענותיהם של אנשי מפא"י כי "חרות" היא פאשיסטית לא יעזרו למפא"י לנצח את הבחירות. בגין עוד הוסיף כי למרות ש"חרות" מבקשת ברית ידידות בין ישראל לצרפת אך הממשלה מנסה לחבל בכך משום שזה רעיון של "חרות" .

במאמר זה מתייחס בגין להקדמת הבחירות להסתדרות הכללית. בגין מכנה את ההסתדרות כבניין הלעג לרש לכנסת וטוען כי שלוש המפלגות המרכסיסטיות המתמודדות לבחירות להסתדרות חתמו על הצהרה המבטיחה לא להשמיץ איש את רעהו בביטויים כגון: בולשביק, אויב מעמדי ודברים כאלו. בגין מציין כי במקום אויב הם ישתמשו במילה יריב וטוען כי כך צריך גם לנהוג כלפי תנועת ה"חרות" ולא לכנותה אויב אלא יריב .