הישיבה המאתים ושמונים ושלוש של הכנסת החמישית יום שני, ג חשון תשכ"ד 21 אוקטובר 1963

בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בחרות מיום 25/10/1963 225046

היהודים בברית המועצות וישראל

במאמר זה דן בגין ביהודי ברה"מ ובהתנכרות אליהם מצד השלטונות. בסקירתו ההיסטורית טוען בגין, כי האנטישמיות בתקופתו של סטאלין היתה אסורה על-פי חוק, אמנם היא היתה למעשה קיימת אך עצם איסור האנטישמיות לפי הוראתו של סטאלין הטיל אימה.בגין מציין כי משטרו של חרוש'צוב שלמעשה הקל במשטר האימה של סטאלין הגביר את האנטישמיות. בגין קורא לממשלת ישראל לפעול ביתר תקיפות נגד האנטישמיות הסוביטית ולהזכיר את שמה המפורש של ברה"מ כמי שאחראית באמת לגל האנטישמיות. עוד בגין טוען במאמר זה כי יש לפעול לעליית יהודי ברה"מ לארץ וכי זהו למעשה אינטרס משותף של ישראל וברה"מ גם יחד.

ארצי שלי והצדק שלה

במאמר זה מתייחס בגין לכמה נושאים; בגין משבח את הופעתו של קנדי בעצרת האו"ם האחרונה, בה הודה בטעויות שנעשו בארצו וטוען, כי זהו פטריוטיזם אמיתי, הודאה בטעויות. בהתייחסו לפרשת המדענים הגרמניים מציין בגין, כי שר החקלאות דיין מודה עתה, כי אי חקיקת חוק נגד פעולתם הינה דבר חמור. בגין טוען כי אין זה מספיק וכי יש לנקוט בסנקציות מעשיות נגד גרמניה. בהתייחסו לרשימות בן-גוריון בהן הוא מנסה להסביר מהי תורת ז'בוטינסקי טוען בגין, כי בן-גוריון טען בכתביו, כי הירצחו של חיים ארלוזורוב הוא תעלומה בת 30 שנה. בגין תמה על דבריו אלה של בן-גוריון וטוען, כי אם אומנם זו תעלומה אזי יש צורך להקים ועדת חקירה בנושא.

לעג הדימוקרטיה החד-מפלגתית

במאמר זה דן בגין במשטרים חד-מפלגתיים, טוטליטארים. בגין טוען, כי משטרים אלה פועלים בניגוד לדמוקרטיה וכי משטר חד-מפלגתי הוא מסוכן. בגין מגיע למסקנה, כי דמוקרטיה קיימת בחלק קטן של העולם בלבד. בדברו על המשטר בישראל מצביע בגין על הסכנה שיש בסיסמת הבחירות האזוריות שעלולה להוביל למשטר חד-מפלגתי. בגין מדגיש כי "חרות" תפעל נגד ניסיון להשליט משטר כזה.

וטו למועצת הבטחון או לבטחון ישראל

במאמר זה, המתייחס לתוקפנות הערבית טוען בגין, כי אין כל טעם בהצעות ההחלטה של האו"ם המגנות רצח ישראלים, וכי יש לפעול ולחדול משיטת ההבלגה הלא יעילה והלא מועילה. בגין קורא להגיב על כל פעולת תוקפנות תוך זמן סביר.