בגין מבקש לפרסם הודעה בתגובה על צעדי המלחמה של בריטניה באיי פוקלנד, והשימוש שהיא עשתה בסעיף 51, המקנה לה את הזכות להגנה עצמית. בגין משווה את השימוש של בריטניה בסעיף, והתמיכה לה היא זוכה בקרב הקהילה הבינלאומית, לעמדת מדינות אלו (ובכללן ארה"ב) כאשר ישראל מנסה להגן על עצמה.
בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.
בגין מגיב להצהרות של מדינות המערב נגד ישראל והצגתה כתוקפנית, זאת בשל נסיונותיה של ישראל להגן על עצמה ואזרחיה.
תשובתו של בגין להצעת האי-אמון בממשלה. בגין מגן על החלטתו לשלוח ברכה לחיילי צה"ל אחרי עימות אלים עם מתפרעים בשטחים. בגין מביא צער על כך שנהרגו אנשים, אך טוען שאבן היסוד של מדיניות הממשלה – שלא יהרגו יהודים. בגין מזכיר את מעשי זוועה של המשטר הסורי בסוריה ובלבנון ומדגיש שלסוריה אין שום בסיס מוסרי לפנות לאו"מ בנושא מצב בשטחים. בגין טוען שישראלים הטוענים להפרות זכויות אדם בשטחים מזיקים למדינה כולה. בגין מדגיש שמאמרו של יוסי שריד שבו הוא הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מנוגד לעמדה הרשמית של המערך. בגין מכריז שהמשלה תפעל על-פי העקרונות שלה ולא תסכיפ לחלוקת הארץ או למסירה של חלקיה לשלטון זר.
אדוני נשיאה של הרפובליקה הצרפתית, ידידנו היקר, אני מבקש היום הזה להפקיד בידיך רעיון מסוים, החורג מגבולותיה של ארצנו. אני מציע, שתקבל על עצמך לפעול למען חתימת אמנה ים–תיכונית. הצעתי היא, כי כל העמים השוכנים לחופי הים–התיכון, מצפון ומדרום, ממזרח וממערב, בני שלוש הדתות המונותאיסטיות – היהדות, הנצרות והאסלאם – יחתמו על אמנה משותפת, שאלה … Continued
