מתי רוגשים הנפגעים?

בגין מגיב למכתב עליו חתומים 'קרואי שם' המבקש להגן על ההגנה לאור הפרסומים והביקורת כנגד הארגון בשל הפרסומים האחרונים על עינויו של יהודה אמסטר. בגין עומד על כך שהגלויים האחרונים לא קרו בשל היחסים בין ההגנה לפורשים, אלא בשל מאבקים פנימיים, וגילויים חדשים מבנו אל איסר. בגין מציין כי בן גוריון, כשוחר אמת, בחר לבקר את איסר בארי לא בגלל העינויים שהנהיג, אלא בשל העבירה הקשה של זיוף המסמכים נגד אבא חושי; אך, מנגד, החשש מפגיעה בשמה של 'ההגנה' מצדיק את ההשתקה ואי חשיפתה של האמת על דרכי פעילותה של ההגנה. בגין מציין כי פנחס רוזן איבד את אמונו שבן-גוריון הוא איש מוסר, בגין מזכיר את עלילת הדמים סביב רציחתו של ארלוזורוב, הסזון והאלטלנה ומציין שאלו לא פגמו באמונו של רוזן במוסריותו של בן-גוריון.

כיבוש יפו ומשמעותו האסטרטגית

במאמר זה בגין סוקר סקירה היסטורית את כיבוש יפו ואת המשמעות האסטרטגית של הכיבוש ששיחררה כוחות צבאים במלחמת העצמאות מהצורך להילחם בת"א אם יפו לא היתה נכבשת.

בנבכי העם רוחשת ריאקציה

מאמר זה מתייחס בגין להתפטרותו של בן-גוריון מתפקידו כראש הממשלה וממשרד הבטחון. בגין טוען בין היתר, כי אנשי מפא"י מרגישים עצמם כאסירים אשר יצאו לחופשי עם התפטרותו; לטענתו אנשי מפא"י שרובם שמחים על לכתו של בן-גוריון יודעים היטב, כי מאז פרצה פרשת לבון פעולותיו ותגובותיו של ראש הממשלה הרסו את עלייתם היחסית של מפלגתם בבחירות לכנסת ה- 4 וגרמו לבחירות מקדימות לכנסת ה- 5. בגין יוצא גם נגד דברי בן-גוריון שקרא למפלגתו להמשיך וללחום עד חורמה בתנועת "חרות". בגין הזכיר את שנאתו הרבה של בן-גוריון כלפי האצ"ל ו"חרות" והזכיר את ה"סיזון" ואת "אלטלנה". כמו-כן קבע בגין, כי הם לא יתנו למפא"י להמשיך את השנאה וכי הם יובילו להפלת הריאקציה של מפא"י

הימים הגדולים של כיבוש יפו

במאמר זה בגין סוקר סקירה היסטורית את כיבוש יפו ואת המשמעות האסטרטגית של הכיבוש ששיחררה כוחות צבאים במלחמת העצמאות מהצורך להילחם בת"א אם יפו לא היתה נכבשת.

קלות העט והדעת

במאמר אירוני זה מגיב בגין למאמרו של עורך ידיעות אחרונות ד"ר רוזנבלום, שתקף את בגין על דבריו נגד קשרי ישראל –גרמניה בדיון בכנסת. בגין איננו חוזר בו מדבריו על גרמניה וטוען כי הסיבה האמיתית לכעסו של ד"ר רוזנבלום קשורה בעצם העובדה כי בגין תומך בביטול הממשל הצבאי וד"ר רוזנבלום מתנגד לכך.