במאמר זה יוצא בגין נגד אי השוויון בהטלת מס הנהוג בכלכלה הישראלית (כאשר חברות ענק כתנובה והמשביר המכרזי ובנוסף להם גם הקיבוצים זוכים לפטור). .בעקבות התאבדותו של ישראל סיני בשל המיסים הגבוהים והאיום בעיקול רכושו מצד רשויות המס, בגין מציין כי רק שביתת מיסים תפתור את האפליה.
במאמר זה מתייחס בגין לגירושם של 4 אנשים מאנשי אבו גוש לנצרת בטענה כי ניסו להטיל פצצה על ילדים . בגין טוען כי אם הם אשמים אז יש לשלוח אותם לכלא ואם הם לא אשמים אז יש להשאירם בכפר.בגין טוען כי העונש של גירוש הוא עונש אווילי , בגין גם יוצא נגד אלה המשווים את העונש הזה ל"סזון" נגד אנשי האצ"ל וטוען כי זוהי השוואה אווילית.בגין מתקומם נגד כל מטיפי המוסר למיניהם אשר יצאו נגד גירוש הערבים מתוך עקרונות של חירות האדם כאשר הם לא השמיעו מילה בקשר למשפט צריפין . במאמר זה יצא בגין גם נגד מעצרו של נציב בית"ר פתחיה שמיר וחבריו בנמל חיפה שלטענת המשטרה תיכננו להפעיל פצצה שתמחה נגד השילומים .בגין מעלה על נס את אישיותו של פתחיה שמיר ופעילותו למען המדינה והתנועה ומספר על צניעותו הרבה שמתבטאת בין היתר באי תלונותו על תנאי המאסר הקשים בו הוא נתון
בגין מביא את ברכתו לכבוד לראש השנה לשנת תשי"ד. בגין מביע תקוותו כי נציב בית"ר פתחיה שמיר ואחרים הנמצאים בכלא מחמת התנגדותם להסכם עם הגרמנים ישוחררו וכי יבוא היום וכל העם יתגאה בהם. עוד מביע בגין את תקוותו לשיחרור מהיר של הארץ ואיחוד י"ם.
במאמר זה יוצא בגין נגד גזר הדין החמור במשפט "צריפין" לנאשמי המחתרת, מתייחס להאשמות ולאיומים המרומזים כלפיו כ-"מסית" ומסביר למה הדרך היחידה המובילה לשטון היא דרך "פתק הבוחר".
במאמר זה בעקבות מכתבו של אינשטיין היוצא נגד שיטות החקירה של ועדת מק –קארטי (שחקרה חשדות בתמיכה בקומוניזם) קורא בגין לציבור בישראל לקחת דוגמא מאיינשטיין ולצאת נגד העריצות והרודנות הקיימת בישראל למרות הצגת דברים אלו כ"החלטת רוב" . בגין מפנה את הציבור לדברי אינשטיין שאמר כי ישנם דברים אשר בגללם הזכות והחובה היא להפר את החוק וללכת לכלא.
