Subjects: אחדות העבודה

במאמר זה מגיב בגין לדברי גלילי (אח"ע) לשעבר הרמ"א של ההגנה, שאמר כי סילופי ההיסטוריה החגיגיים של רה"מ נתקבלו בקרב חברי ההגנה בהתמרמרות ובלעג. גלילי יצא נגד זה שבן –גוריון לא הזכיר את פעולות ההגנה בנאומי העשור לחגיגות המדינה. בגין משבח את דברי גלילי שטען כי בזכות ההתקוממות נגד הבריטים קמה המדינה אך יחד עם זאת, דברי גלילי שההגנה ניהלה בלבד את המאבק בשלטון הבריטי אינם נכונים. בגין מזכיר במאמרו את תנועת המרי העברי שפעלה יחד עם האצ"ל והלח"י נגד הבריטים. בגין מזכיר שעד הקמתה של תנועת המרי העברי, האצ"ל והלח"י נלחמו לבדם בכל כוחם בבריטים כאשר גלילי וחבריו נלחמו נגד האצ"ל במסגרת ה"סזון" . בגין טוען כי הויכוח שמתנהל עתה בין גלילי לבן –גוריון הוא בעצם סילוף של עובדות בין שני אנשים המסלפים את ההיסטוריה וממעטים את חלקו של האצ"ל.

במאמר זה יוצא בגין נגד מפעלי ההסתדרות (תנובה, משביר מרכזי, סולל בונה) אשר צוברים רווחים על גבו של האזרח ומפירים את סיסמת השוויון הסוציאליסטי שאמור היה לתת את עיקר כוחו להמונים אך לא הצליח להגשים את עצמו. בגין יוצא נגד הממשלה המחזיקה בארגונים אלה, ועומדת מאחורי הפעולה הכלכלית של צוברי הרווחים הסוציאליסטים על חשבון הציבור. בגין טוען כי משק הנתמך בגלוי ובנסתר בשיטתיות ע"י השררה זכות יתר מוגזמת לו.

במאמר זה בגין מבקר את מפלגת אחדות העבודה בכך שאינה מיישמת את עקרונותיה ואת השקפותיה בפועל. לדוגמה: מטיפים להפרדה בין מפלגות למפעלים רווחיים בעוד שבפועל היא נהנית מהכנסות המפעלים של הקיבוץ המאוחד. בנוסף,טוען כי אין אידיאולוגיה אחידה בין חברי המפלגה. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.