הישיבה השמונים של הכנסת העשירית יום שלישי, י"א באייר התשמ"ב 4 במאי 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני

בגין מודיע לכנסת על הקשיים בביצוע ההסכם עם מצרים. בגין טוען שההפרות מצד מצרים לא יישארו ללא תגובה, אך מביע תקווה שכל הצדדים יפעלו לביצוע ההסכם. בגין מדגיש שהאוטונומיה שעליה מדבר ההסכם אינה מדינה. בגין מצהיר שהממשלה החליטה, שבשום הסכם עתידי ישראל לא תפנה יישובים. בגין מודיע, שלפי החלטת הממשלה "אל-על" לא תטוס בשבת. בגין מדגיש ערכה של שבת במסורת היהודית וטוען, שהמהלך מהווה שמירה של הסטטוס-קוו, כיוון שלפי ההסדר שירותים ציבוריים אינם פועלים בשבת. בגין מדגיש, ששבת הינה ערך מוסרי שלא תיתן לעמוד אותו במונחי רווח והפסד כספיים. בגין פונה לעובדי אל-על ומציע להם להקפיא את דרישותיהם הכלכליות על-מנת להחזיר את החברה לרווחיות. בגין גם מבקש מהכנסת לאשר את צרופו של אהרון אוזן לממשלה כשר הרווחה.

הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

אדוני היושב–ראש, מה היא השבת בשבילי? מה משמעותה בחיי? לא אומר דבר אחד, מחשש שהדברים יתפרשו כהתפארות. אומר רק זאת: נער הייתי וקראתי את כל כתביו של אחד–העם. אני זוכר את המאמרים כמעט כולם, אבל מעל לכול אני זוכר שני דברים מפרי עטו של אחד–העם. אני זוכר את המאמר הנצחי שלו "עבדות בתוך חירות", שמדי … Continued

הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.

הישיבה השלוש מאות ושישים ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, גם בחשוון השתמ"א 13 אוקטובר 1980 – הודעת הממשלה על מצב היהודים בברית המועצות ובארצות אחרות

העובדה השנייה, אדוני היושב-ראש: שנות ה-30 וה-40 חלפו לבלי שוב. הן אינן יכולות לחזור עוד. ליהודים, כל עוד לא שבו למולדתם מכל ארצות מושבותיהם, יש לא רק זכות אלא גם חובה להגן על עצמם, על ילדיהם ועל כבודם האנושי והלאומי אם הוא נרמס.