הישיבה המאה–עשרים–ואחת של הכנסת העשירית יום רביעי, כ` באלול התשמ"ב 8 בספטמבר 1982 – הודעת הממשלה על מבצע "שלום הגליל"

בנאומו בגין מסכם את מהלך מלחמת לבנון הראשונה. לטענתו היו ארבעה אירועים קריטיים במהלך המלחמה. בגין טוען שהמבצע השיג שלוש מטרות: הפסקת ירי על ישובי הצפון, הגברת ביטחון ישראל על-ידי גירוש מחבלים בלבנון ושיקום כוח הרתעה של צה"ל. בגין טוען שהממשלה תמשיך, עם יעלה צורך, לקבל החלטות כואבות אך נחוצות למרות הלחץ והביקורת. בגין טוען שהמבצע "שלום הגליל" הסתיים בניצחון. בנאום המסכם בגין מפרט את התנגדותו ל"תכנית רייגן". בגין טוען שתכניות החלוקה לדורותיהם נוגדות את תפיסתם גם של האבות הרוחניים של "מערך". בגין מכריז, שישראל מתנגדת לתכנית החלוקה. בגין מדגיש את חשיבותם של ארץ-ישראלן עבור העם היהודי. בגין טוען, שיחסי ידידות עם ארה"ב ימשיכו להתקיים למרות הוויכוח על מדיניות. בגין מבקש מהכנסת לאשר את הודעת הממשלה.

הישיבה המאה–עשרים–ואחת של הכנסת העשירית יום רביעי, כ` באלול התשמ"ב 8 בספטמבר 1982 – הודעת הממשלה על מבצע "שלום הגליל"

התוכנית הזאת [תוכנית רייגן-א.ט.], לדעתי, מתה בהיוולדה. היום היא כבר לא קיימת, ובוודאי בעתיד לא יישאר ממנה אלא זכרה. והידידות בין ישראל ובין ארצות–הברית של אמריקה תוסיף להיות קיימת ותהיה לבבית.    

הישיבה הארבעים–ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת–רפיח

בגין טוען שלא בפעם ראשונה מתרחש בישראל ויכוח על חלוקת הארץ. בגין טוען שלא ניתן להצדיק "ריאליזם מזויף" שמתכחש לקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל לעם היהודי. בגין טוען, שהקשר הזה הוא יסוד הזכות של העם לארץ. בגין טוען ש-"שאלת הערבים" בארץ קיימת, אך לא ניתן להצדיק החזקת שטחים מלפני 1967 ולגנות החזקת שטחים ביו"ש על סמך זה שיש שם אוכלוסיה ערבית. בגין טוען שהתוצאה היחידה האפשרית של חלוקת הארץ – מדינה עצמאית של ארגוני טרור וחידוש של שפיכות דמים. בגין טוען שפטרון היחיד הוא התכנית האוטונומיה מלאה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויד. בגין קורא לממשלות ערב, ובפרט למלך חוסיין להתכנס לוועידה שתדון בביצוע תכנית זו.