Subjects: תכנית רוג'רס

בגין מציג את ממשלתו החדשה, את מדיניותה וקווי היסוד על פיהם היא מתעתדת לפעול. בגין מוחה על הצורך בהכרה בישראל מטעם כל מדינה אחרת משום שאף מדינה אחרת לא צריכה לבקש הכרה כזו ומדגיש את הזכות הקדומה לארץ ישראל. בגין מצהיר על כונותו להעמיק את היחסים עם ארה"ב, צרפת, וברה"מ, וכך לפעול לשחרור אסירי ציון. כמו כן קורא לנשיאי המדינות השכנות לבוא לשיחות למען הסכמי שלום על מנת למנוע מלחמה נוספת באזור. בגין פונה לאזרחי ישראל ומצהיר שכל האזרחים צריכים לחיות בשלום ובשוויון זכויות, בחירות וקידמה כלכלית-חברתית. כמו כן יש לפעול בחקיקה למניעת פשיעה וחינוך הנוער לערכים. בגין מציג את ממשלתו ומסביר שמבנה מצומצם זה נועד לחיסכון ויעילות ולכן התבטלו ואוחדו משרדים. בגין מקריא את קווי היסוד של מדיניות הממשלה. בתשובתו לדיון בכנסת מבהיר בגין שלא תהיה נסיגה לקווי 67, שכן זו תהווה סכנה לשפיכות דמים. בגין מבקש מהכנסת להביע אמון בממשלתו.

מאמר של בגין בו הוא מספר על ביקור בניו יורק לאחר זכייתו של ג'ימי קרטר לנשיאות ארה"ב. בגין מספר על פגישותיו עם ביועצו של קרטר, בז'ז'ינסקי, על שיח בו השתתף עם הרב ברקוביץ' בבית הכנסת בני ישורון ועל פגישתו עם הרבי מילובביץ'. במאמר בגין טוען כנגד מונחים שגויים הרווחים בהסברה הישראלית, הדרישה להכרה בקיומה של מדינת ישראל מצד מדינות ערב והדרישה מארה"ב לערוב לקיומה של המדינה. בנוסף עוסק בגין באסירי ציון ובמאבק של יהודי בריה"מ לקבלת אישורים לעליה למדינת ישראל. *תאריך לא מדוייק, כנראה בתחילת 1977

מאמר של מנחם בגין בנושא השינוי התיפסת המדיניות של ממשלת המערך מלאחר מלחמת ששת הימים במסגרתה חל מעבר בין תפיסה הגורסת שיש לחתור להסכמי שלום עם המדינות הסובבות אותנו כאשר במסגרתם יקבעו הגבולות לבין תפיסה תפיסה השואפת להגיע להסכמי ביניים התמורה לנסיגות חלקיות מהשטחים, בסוף המאמר הוא משווה בין הדרישה ה"קיצונית" לזכות לארץ ישראל השלמה לבין הצהרתו של זבוטינסקי בקונגרס היהודי שיש להגדיר את מטרתה של הציונות כהקמת מדינה יהודית