הממשלה מודה בכשלונה הצוו – בחירות חדשות (נאום בכנסת ביום ט' תמוז)

בהתייחסו להתפטרות שרת טען בגין כי אין שרת אחראי לבדו למדיניות הכושלת וכי כל הממשלה אחראית ועליה להתפטר. בגין תקף את רה"מ בן –גוריון על ששיבח את שרת וטען כי דבריו הם דברי צביעות כי ברור ששרת התפטר בגלל דרישת בן –גוריון. בגין ציין כי שרת היה שר חוץ בעל נימוסים נאים וכי לא כולם נוהגים כשרת בתחום היחסים האנושים. בגין טען כי מדיניות החוץ של הממשלה נכשלה וכי ישראל הפכה להיות אוביקט חסר השפעה במו"מ בין ישראל לערבים. בגין ציין את אזהרת "חרות" לנוכח מסע החימוש של ארצות ערב. בגין התייחס בנאומו גם לסגירת שערי מרוקו לעליית יהודים ארצה וטען כי בכל אשמה מדיניות הממשלה שלא פעלה מספיק לעליתם ארצה של יהודי מרוקו. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 18/6/1956

הישיבה המאה ושלושים ושמונה של הכנסת השלישית-שינויים בהרכב הממשלה-דיון

בהתייחסו להתפטרות שרת טען בגין כי אין שרת אחראי לבדו למדיניות הכושלת וכי כל הממשלה אחראית ועליה להתפטר. בגין תקף את רה"מ בן –גוריון על ששיבח את שרת וטען כי דבריו הם דברי צביעות כי ברור ששרת התפטר בגלל דרישת בן –גוריון. בגין ציין כי שרת היה שר חוץ בעל נימוסים נאים וכי לא כולם נוהגים כשרת בתחום היחסים האנושים. בגין טען כי מדיניות החוץ של הממשלה נכשלה וכי ישראל הפכה להיות אוביקט חסר השפעה במו"מ בין ישראל לערבים. בגין ציין את אזהרת "חרות" לנוכח מסע החימוש של ארצות ערב. בגין התייחס בנאומו גם לסגירת שערי מרוקו לעליית יהודים ארצה וטען כי בכל אשמה מדיניות הממשלה שלא פעלה מספיק לעליתם ארצה של יהודי מרוקו. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-22/6/1956

מנחם בגין באסיפת המונים בנתניה: אשכול חייב ללכת!

העיתון מדווח על אסיפת עם בנתניה בה אמר בגין בין יתר דבריו כי הוא בטוח שיום יבוא וחרות תיטול את השלטון. בהתייחסו לשליחותו של מזכיר האו"ם באזור קבע בגין כי התקפות האויב לא ייפסקו בכל מקרה. בגין שיבח את קבלת 12 אוירוני הקרב הצרפתיים אך הסביר כי למרות הכל עדיין יש עדיפות לאויב. בגין יצא נגד הפסיביות האסטרטגית של המשלה שלדעתו לא מוליכה את ישראל לשלום אלא למלחמת דמים. בגין דיבר גם על פרשת אורן והדגיש את ההזדהות המוחלטת של חלק מהאנשים בארץ עם ברה"מ. עוד תקף בגין בנאומו את שר האוצר אשכול וקרא להתפטרותו וזאת בעקבות השחיתות המוסרית בפרשת הדירות שקנה לעצמו שר האוצר.

בקונגרס ובכנסת

במאמר זה בהתייחסו לקונגרס הציוני האחרון שננעל.בגין מספר בין השאר על הצ"ח שהקים בזמנו ז'בוטינסקי שבעקבותיו קמה המדינה ותלמידיו מילאו תפקיד חשוב במלחמת השחרור. בגין במאמר זה מדבר גם על השוני הרב שגלום בכנסת לעומת הקונגרס הציוני . בגין מזכיר במאמרו את נאומיו של חבריו בקונגרס הציוני :דב שילנסקי שדיבר על יחסי ישראל –גרמניה . ומר זו'רנו שדיבר על בעית העליה מצפון אמריקה . בגין מציין בסיפוק כי על פי דרישת "חרות" הצהיר הקונגרס בהחלטתו על הקשר ההיסטורי הבלתי מנותק בין העם היהודי ובין א"י.

שלטון על החומר והנפש

במאמר זה בגין מתייחס לפרדוכסים ישראלים שונים.בהתייחסו לשביתת האקדמאים תמה בגין על השינוי שחל באנשי המפלגה הפרוגרסיבית עד כך שבתמיכתה בשביתה נדבקה בשנאת הפשרה ובאהבת הקיצוניות עד כדי כך שמפא"י טענה כי הפרוגרסיבים הם חבלנים. בגין גם תמה על כך שתחנת השידור הפוליטית "קול ישראל" שידרה לטובת השביתה .בגין טוען כי זה מוכיח ששלטון מפא"י וההסתדרות במדינה הולך ומתערער. בגין טוען עוד כי הפועלים מתחילים להתעורר ולראות את השחיתות הרבה של מפא"י וכי שליטתה האידיאולוגית של מפא"י על ציבור הפועלים לא כפי שהיה בעבר. בגין מזהה ששלטון מפא"י על הנפש מתמוטט והולך ושלטונה על החומר הולך ומתרחב ומתבטא במפעלים , בתי חרושת , בתי קולנוע ועוד.