Subjects: תיקון החברה

במאמר זה דן בגין בהחלטת ועידת תנועת "חרות" להקים סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית. בגין תקף את אחדות העבודה על כך שהיא מתנגדת להקמת סיעה של "חרות" בהסתדרות העובדים הכללית, כאשר היא לא התנגדה להקמת סיעה כזו של התנועה הליבראלית. עוד יצא בגין נגד דברי מפא"י שקבעו כי "חרות" לא תורשה להתאגד בהסתדרות הכללית כל עוד קיימת הסתדרות העובדים הלאומית. בגין טען, כי הסתדרות העובדים הלאומית היא מוסד אטונומי של התנועה וכי "חרות" לא תכפה על חברי התנועה לאיזו הסתדרות להשתייך. בגין הזהיר מפני פסילה אפשרית של הקמת סיעה שתתמודד לבחירות להסתדרות הכללית. לדבריו "חרות" לא תקבל פסילה שכזו משום חופש ההתאגדות והיה וכן – יידון העניין בבית המשפט. בגין טען עוד, כי עצם הקמת סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית לא באה כדי לשבור את ההסתדרות מבפנים אלא כדי לשכנע. בגין הוסיף, כי המתנגדים חוששים בעצם מפני שכנוע של "חרות" מבפנים. עוד טען, כי בניגוד לטענות כאילו "חרות" השתנתה, האמת היא ש"חרות" לא השתנתה בכלל אלא שאחרים החלו להכיר בכוחה הרב.

מאמר של בגין שבו הוא מנתח בצורה מעמיקה את המושגים הפוליטיים של שמאל וימין, ואת זיהויים המקובל עם מושגי הקידמה והריאקציה בהתאמה. בגין מתנגד לזיהוי זה, וטוען כי הנציגים העולמיים של השמאל הינם ריאקציונריים, ואילו הימין, גם בישראל, הוא תומך הקידמה האמיתי.

במאמר זה דן בגין על הבעיה שיצרה החלטת הממשלה בדבר הפיחות בלירה במיוחד ללוקחי המשכנתאות. בגין יוצא נגד תירוציהם של שר האוצר ושר המסחר והתעשיה לנוכח הפיחות. בגין טוען עוד כי משטר מפא"י המושחת אחראי לכך שחלק מהאנשים בישראל חיים מתחת לקו העוני וחלקם חיים מעל למכסימום. בגין מצביע עוד על השחיתות הרבה שבה נוהגת מפא"י הנותנת הטבות לחבריה. בגין מציין במיוחד את הביזבוז הרב שמתבטא בתחזוקת ביתו של בן גוריון בשדה בוקר ושיפוץ דירת השרד בירושלים.

במאמר זה דן בגין בשביתת המהנדסים. בגין טוען כי דברי ההסתה של רה"מ נגד המהנדסים הם דברי הסתה פראית בגין טען עוד כי התנגדותו של רה"מ לשביתה ודבריו כי לא ישולם כסף לשובתים אם לא יעבדו מנוגדת לרוח הסוציאליסטית שרה"מ אמור לייצג . בגין קרא לשובתים שלא השתמש במושג שיוויוניות כי מושג סוציאליסטי זה איננו קיים כלל כי בשיוויניות אין צדק אלא עוול ויש בה צביעות. אך במקום זה יש להשתמש במושג תמורתיות קבלת תמורה בעד העבודה, בעד מאמץ העבודה והמומחיות. בגין גם קובע כי בכל מקרה חמשת המ"מים (מזון ,מלבוש ,מרפא ,מורה ,מעון) צריכים להיות מסופקים גם למי שלא עובד.