פלאי גבורה אגדתיים נכתבו על המתרס ההוא בדם של טובי בנינו, שעמדו עד הרגע האחרון, עד הנשימה האחרונה במלחמה על לב האומה. הלוחמים, חיילי ההגנה והאצ"ל, לא נכנעו. רובם נפצעו או נפלו בקרב. לא כניעה היתה בעיר העתיקה, אלא מלחמת גבורה עילאית, המחזירה אותנו לימי קדם של אומתנו, עת בני עמנו עמדו על הר-הבית, ויחד … Continued
בנאום הפתיחה בועידת חרות ה-9 בגין מסיים בהקראת הצהרה זו. הנאום מ- 26/05/1968
בנאום הפתיחה בועידת חרות ה-9 בגין מסיים בהקראת הצהרה זו. הזהרה זו פורסמה בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום מובא במלואו בתאריך 26/05/1968
בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום המלא פורסם בעתון 'היום' מתאריך 15/08/1969
העתון מביא מנאומו של בגין ליד קברם של פיינשטיין וברזאני בהר-הזיתים. בגין נשא דברי הספד, ועמד על חשיבות הקורבן של השניים בהקמת הארץ, הביא צער על כך שבמשך 20 שנה לא יכלו לפקוד את קברם ששוחרר במלחמתששת הימים.
