Subjects: שלמות המולדת

הישיבה השישים–ושבע של הכנסת העשירית יום חמישי, ט` באדר התשמ"ב 4 במרס 1982 – ישיבה מיוחדת לכבודו של נשיא צרפת מר פרנסואה מיטראן

By

נאומו של בגין בכנסת לכבוד נשיא צרפת שביקר בישראל. בגין מדגיש את ידידות המיוחדת של העם היהודי כלפי צרפת. בגין מזכיר את תפקידה של פרשת דרייפוס בהיסטוריה של ציונות. בגין טוען שצרפת בעיני היהודים הפכה להיות מזוהה עם מאבקפ של "דרייפוסרים". בגין מדגיש את תפקידה של המהפכה הצרפתית בקידום האידאלים של חרות וקידמה. בגין מדגיש שזוהי המהפכה היחידה שנאבקה נגד שיעבוד פנימי והצליחה לשחרר את עמה. בגין משווה את המהפכה הצרפתית עם מלחמת העצמאות האמריקאית, שלטענתו הייתה מלחמת שחרור נגד דיכוי קולוניאלי ועם המהפכה הרוסית, שהסתיימה בשעבוד הקומוניסטי. בגין טוען שיחסים בין צרפת וישראל ידעו עליות וירידות, אך ישראל לא הפסיקה להיות ידידה של צרפת. בגין מביע את תקוותו שהנשיא החדש מיטרן יחדש את הידידות. בגין טוען, שהמכשול העיקרי לחידוש הידידות בין המדינות היא התמיכה של צרפת בהקמת המדינה הפלסטינית. בגין מנמק את התנגדותו להקמת המדינה הפלסטינית ומביע תקווה לחידוש הידידות בין צרפת לישראל.

הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

By

בגין מגיב להצעת אי-אמון בעקבות הקמת מחסומים ברפיח לקראת כניסת שבת. בגין טוען שהאירועים מהווים למעשה תוצאה של הפרובוקציה, שמטרתה הייתה או לכרום לשפיכות דמים או להכניע את הממשלה ולגרום לה לסגת מהתחייבויותיה בהסכם שלום. בגין טוען שהממשלה קיבלה מנדט מהעם למדיניותה ולא תאפשר לשנות את מדיניותה באמצעים כוחניים. בגין טוען שארץ ישראל יקרה עבורו לא פחות מכל אחד מאנשי האופוזיציה שיזמו נאת הניסיון לפרוץ את המחסומים. בגין מדגיש את הסכנה של שימוש באמצעים כוחניים ולא-דמוקרטיים לקידום מטרות פוליטיות פנימיות. בגין מצהיר שהממשלה תמשיך לחתור להשגת המטרות המוצהרות שלה.

הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

By

ואדון פורת, אתה לא תלמד את חבר האנשים הזה מה זאת ארץ–ישראל. לפני שנולדת האנשים האלה סיכנו את נפשותיהם למען ארץ–ישראל. דרך ארץ. סיכנו את נפשותיהם יומם ולילה למען ארץ–ישראל, נשאו את דגל ארץ–ישראל כל 30 השנים עד שהעם הביע בהם אמון להרכיב ממשלה. לא היתה מערכת בחירות אחת שבה לא הנפנו את הדגל הזה. … Continued

הישיבה הארבעים–ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת–רפיח

By

אדוני היושב–ראש, יודע אני כי אם אפתח את הדיון בנימוקים היסטוריים–מוסריים, ינסו לקום עליהם כל רבי הלעג. מה בכך – ישאלו המתקראים ריאליסטיים, העומדים כביכול בשתי רגליהם על קרקע המציאות – אם היתה בחבלי ארץ–ישראל אלה ממלכה יהודית? מה בכך אם בה עוצבה אמונתנו, נוצרה והתפתחה תרבותנו, שעמה הלכנו לנדודי עולם ועם גדולתה שבנו אל … Continued

הישיבה הארבעים–ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת–רפיח

By

יש מי שמתעטף בטלית שכולה מוסר ומקשה: איך נוכל לשלוט במאות אלפי תושבים בני לאום אחר? ברצוני לשאול את המטיף הזה: מדוע זה מוסרי שנצרת תהיה בתוך מדינת היהודים, ומדוע אין זה מוסרי שבית–לחם יהודה תהיה בתוכה? מבחינת המוסר הצרוף, היש בכלל תשובה על שאלה זו ועל דומות לה? עובדה פשוטה ומכרעת היא, כי שום … Continued