בגין טוען שהנחות שמאחורי מדיניות החוץ של הממשלה הופרכו. בגין טוען שנכונות לבצע נסיגו אינה קירבה חתימת הסכם שלום או אפילו אי-לוחמה. בגין טוען שיש להכיר בכך שלאור העמדה הרשמית של מדינות ערב אין כרגע סיכוי לחתימת הסכם שלום. בגין טוען שיש לשמור סיכוי לשלום דרך הבטחת בטחונה של אוכלוסיית ישראל. בגין קורא להקים ממשלת אחדות לאומית.
מאמר של בגין בעכבות החלטות ועידת רבאט בו הוא מביע ביקורת על הבחירה של הממשלה בהסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ) וההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242 החלטות ועידת רבאט, הסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ), ההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242, חוזה שלום לעומת אי-לוחמה בנוסף הוא מזהיר בסוף ההחלטה מפני חזית סורית ירדנית.
ארץ-ישראל — ארצו של העם היהודי. זכות נצח. ערבים — כן, ואנחנו רוצים לחיות עמם בשלום ולהעניק להם שיווי זכויות. ונוכחנו לדעת שאפשר לחיות עמם, גם במשך שמונה-עשרה השנים עד 1967, וגם בחלקי ארץ-ישראל שנגאלו ב-1967.
אם, חלילה, עוזבים את היסודות האלה: ארץ-ישראל שייכת לעם היהודי; ערבים ישנם בארץ-ישראל, היו וישנם ויהיו; שיווי זכויות בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי; חיים משותפים בכבוד, בשלום, בקידמה, ועוברים לשמות המנכרים ומסלפי האמת ההיסטורית — תופעה זו טומנת בחובה סכנות שאין להן שיעור לעתיד.
בגין מוחה נגד השימוש בביטוי "ארגון לשחרור פלשתין" בטענה שפלשתין לא קיימת – קיימת ארץ ישראל וארגון טרור אינו שואף לשחרור אלא לרצח-עם. בגין מבקש מהכנסת לפנות לרשות השידור כדי שזאת תדון בשימוש בביטוי הראוי. בגין טוען שביסוד קיום המדינה נמצאת הזכות של עם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען שיש להבטיח למיעוט הערבי שוויון זכויות אזרחיות ולשאוף לחיים משוטפים בין רוב היהודי למיעוט הערבי.
