בשידור זה של קול ציון הלוחמת בגין טוען כי בקשת הסוכנת להארכת המנדט מהווה פשע כלפי יהדות הגולה ועוזרת לבריטים בחזון שלהם להפוך את ארץ ישראל למדינה תחת חסותה. בנוסף לכך טוען מפקד האצ"ל כי מכיוון שלעם העברי יש זכות על ארץ ישראל השלמה(עבר הירדן מזרחה ומערבה) ומהווים רוב בארץ יש למסור את השלטון לממשלה עברית.
בכרוז זה פונה האצ"ל לאו"ם אשר התכנס בניו יורק לצורך דיון בבעיית ארץ ישראל. הארגון הצבאי מעלה בפניהם מספר עובדות שמטרתם להוכיח את צדקת בקשתם לשחרור וגאולת הארץ משיעבוד הבריטים. הם מקווים שעובדות אלה יגרמו לאו"ם לראות את בעייתם כמלחמה בין הבריטים לבין היהודים, אשר הפתרון הנכון ביותר הוא להוציא את הבריטים מהארץ ולתת ליהודים את חירותם באדמת הארץ. התאריך הוא תאריך משוער לקראת דיון מיוחד באו"ם על עתידו של המנדט הבריטי בישראל.
בכרוז זה מספיד מפקד האצ"ל את ארבעת עולי הגרדום (דב גרונר, דב רוזנבאום, מרדכי אלקושי, אליעזר קשאני) אשר מהווים דוגמא ומופת לאנשי המחתרת וגבורתם תיזכר בהיסטורית עם ישראל. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
בכרוז זה מספר בגין על גבורתם של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני,לוחמי המחתרות.אשר תכננו לפגוע בבריטים גם כאשר הם בבית הכלא ונדונים למיתה.תוכנית זאת לא יצאה לפועל בשל הרצון לא לפגוע ברב אשר תכנן לבוא לתלייתם והחליטו לפוצץ עצמם בתאם. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
במאמר זה אשר פורסם בעיתון חרות "הלא חוקי" בגין מציג את המאורעות של השנים האחרונות, החל מהכרזת המרד ועד סיום תנועת המרי העברי. באמצעות הצגת העובדות טוען מפקד האצ"ל כי הנהגת היישוב מפוצלת ונכשלה בתפקידה. בעקבות כישלונותיה המתמידים של ההנהגה, קוראת המחתרת ליישוב לבחור באופן דמוקרטי הנהגה חדשה אשר תשקף את רצונו של העם ותפעל כנגד מזימות הבריטים. הכרוז פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
