בגין מפרט את יתרונותיו האפשריים של הסכם השלום עם מצרים, אם יצא אל הפועל. בגין מתייחס להיבטים הביטחוניים של הסכם שלום עם הגדולה שבאויבות ישראל, אך מתייחס גם להכרה לבינלאומית שבנוכחות ישראלית ביהודה ושומרון, וליתרונות האפשריים בתחום החברתי-כלכלי של הסכם זה וגם לכך שתתכן עליה במספר העולים לארץ.
במבוא לספרו של ד"ר אליהו בן אלישר "קשר ההשמדה" שיצא לאור ב-1978, מנתח מנחם בגין הן את הסיבות להשמדה, בכללן את שורשי האנטישמיות והתרבות הכוחנית המליטאריסטית הגרמנית, היחס המפייס כלפי היטלר בקהילה הבינלאומית, ההסתמכות היהודית על "העולם", הפחד היהודי מנשיאת נשק להגנה עצמית וממסירות נפש, והן את הלקחים הנלמדים מהשואה: לא לבוז לדיבורים על השמדה הבאים מאויבי העם, לא לסמוך על עזרתו של "העולם", נכונות להילחם נגד הרע, שמירה על כבודנו הלאומי ואחדות בעם לנוכח הסכנות.
נאומו המפורסם של בגין בכנסת בעת ביקור הנשיא סאדת במשכן הכנסת
אדוני היושב-ראש, חובתי היום לספר באזני אורחינו ובאזני העמים הצופים בנו והמקשיבים לדברינו על הקשר בין עמנו לבין הארץ הזאת. הנשיא הזכיר את הצהרת באלפור. לא, אדוני, לא נטלנו שום ארץ נכריה. שבנו למולדתנו. הקשר בין עמנו לבין הארץ הזאת הוא נצחי. הוא קם בימי דימדומים בהיסטוריה האנושית. הוא לא נותק מעולם. בארץ הזאת הקימונו … Continued
בגין טוען שיש לחקור את הכמות ההולכת ומצטמצמת של עולים מידי שנה וכן הכמות הולכת וגדלה של יורדים מידי שנה. הוא קורא ליורדים ולעולים חדשים לחזור הביתה, לארץ, וכן מזכיר כי יפעל למען עלייתם של יהודי ברית המועצות.
