Subjects: שחיתות

במאמר זה מנחם בגין מציב מראה נוקבת מול הנהגת מפא"י, תוך שהוא משתמש בחנוכת "בית הוועד הפועל" של ההסתדרות – "הארמון" המפואר ברחוב ארלוזורוב – כסמל לניתוק שלטוני אל מול דלות המעברות. בגין לועג לפער שבין שערי המטבע הרשמיים לערכם הריאלי בשוק החופשי של רחוב לילינבלום, ותוקף בחריפות את מה שהוא מכנה "הפיאודל-סוציאליזם" של בן-גוריון. דרך חשיפת ה"מסכות" של השלטון – החל מחוק החינוך הממלכתי ועד לשימוש בסעיף 111 המנדטורי למעצרים מנהליים ומשפטים צבאיים לאזרחים – בגין משרטט את קווי המתאר של המאבק על דמוקרטיה וצדק חברתי בימיה הראשונים של המדינה. זהו טקסט רטורי המוקיע את שיתוף הפעולה של "הציונים הכלליים" עם הממסד, וקורא לתיקון מוסרי עמוק בחברה הישראלית

העיתון מביא מדברי בגין באסיפת עם באולם מוגרבי בת"א ב19/4. בהתייחסו של בגין לשילומים עם גרמניה אמר בגין כי המשבר בשיחות איננו מפתיע שכן הגרמנים אומנם יודעים לרמות אך בן –גוריון ושרת יודעים לרמות את העם והם שהטבילוהו בחרפת השילומים. בגין קבע כי זוהי מלחמה קדושה להלחם נגד חימושה מחדש של גרמניה וסיפר על מסעו הצפוי בגולה למען אירגון חרם נגד גרמניה. כמו כן מבקר את המצב הכלכלי ויוקר המחיה שהשלטון הביא על המדינה וקורא לאפשר הזרמת הון מחו"ל.

העיתון מביא מדברי בגין באסיפה בקולנוע "מאי" בחיפה ב15/3. בהתייחסו ליום האבל והזעם שהוכרז ע"י תנועת ה"חרות" (שהתקיים ב25/3) בעקבות המו"מ על השילומים עם גרמניה אמר בגין כי המפגינים ביום זה לא יתקפו איש וכי הם יוכיחו כי רבבות מתנגדים למו"מ. יחד עם זאת הזהיר בגין כי אם יפריעו או יירו על המפגינים אז הם יגנו בגופם על עצמם. בגין תקף את עיתון "דבר" על כך שכתב כי אסור לתת ל"חרות" להפגין. בהתייחסו לאיומי בן –גוריון לסגור את עיתון "חרות" אמר בגין כי העיתון יוסיף להתקיים גם כאשר בן –גוריון יחדל מלהיות רה"מ. בגין תקף את מפא"י על מדיניותה וקבע כי מפלגה זו מהווה בית חרושת לשקר וצביעות וכי בתקופת הצנע חיים להם מנהיגי מפא"י בעושר. עוד טען בגין כי בן -גוריון מאמין במשיחיותו ומחלק את העם לבונים וללא בונים והבונים הם אנשי כנופיתו והלא בונים הם המתנגדים למפא"י.