Subjects: שב"כ

במאמר זה מדבר בגין על גילויו של יהודה ארזי בפרשת ארלוזורוב. בגין מתחיל בזכרונותיו מהיום ומהימים אחרי הרצח, כשהיה בבית הוריו. ארזי טען כי ערבים רצחו את ארלוזורוב וכי זויפו עדויות על מנת להאשים את אנשי "ברית הבריונים" ברצח. בגין סיפר על ההסתה שהתנהלה בליטא וברחבי העולם נגד אחימאיר, רוזנבלט וסטבסקי. בגין טוען כי דברי ארזי לא מפתיעים את "חרות" וכי הצהרתו חשובה אך היה עליו לגלות מזמן את כל הידוע לו. בגין קרא לכל המעורבים בפרשה להודות באמת, למען הצדק ולמרות שסטבסקי ואחימאיר כבר אינם בין החיים.

במאמר זה מתייחס בגין לגירושם של 4 אנשים מאנשי אבו גוש לנצרת בטענה כי ניסו להטיל פצצה על ילדים . בגין טוען כי אם הם אשמים אז יש לשלוח אותם לכלא ואם הם לא אשמים אז יש להשאירם בכפר.בגין טוען כי העונש של גירוש הוא עונש אווילי , בגין גם יוצא נגד אלה המשווים את העונש הזה ל"סזון" נגד אנשי האצ"ל וטוען כי זוהי השוואה אווילית.בגין מתקומם נגד כל מטיפי המוסר למיניהם אשר יצאו נגד גירוש הערבים מתוך עקרונות של חירות האדם כאשר הם לא השמיעו מילה בקשר למשפט צריפין . במאמר זה יצא בגין גם נגד מעצרו של נציב בית"ר פתחיה שמיר וחבריו בנמל חיפה שלטענת המשטרה תיכננו להפעיל פצצה שתמחה נגד השילומים .בגין מעלה על נס את אישיותו של פתחיה שמיר ופעילותו למען המדינה והתנועה ומספר על צניעותו הרבה שמתבטאת בין היתר באי תלונותו על תנאי המאסר הקשים בו הוא נתון

במאמר זה מתייחס בגין למשפט "המחתרת" שנערך כמשפט צבאי בבית הדין בצריפין . בגין טוען כי דרך ההתנהגות של השלטון בפרשה זו מזכירה לו דרכי עינויים וגבית עדויות במשטרים אפלים. בגין יוצא נגד רמיסת הדמוקרטיה, חרות האדם, וחופש המשפט במשפט צבאי זה. בגין יוצא נגד חקירות הש"י את הנאשמים בפרשה זו וטוען כי ההודאות של הנאשמים ניתנו לאחר שהחוקרים הפעילו עליהם לחץ והשתמשו בשיטות חקירה כמו באינקויזציה. בגין טוען כי תקדים זה הוא מסוכן שכן אין כל ביטחון כי בשיטות אלו לא ישתמשו גם במקרים נוספים. בגין יוצא נגד אלא המאשרים לש"י להשתמש בשיטות כאלה המועתקות מהנ.קו.וו.ד .בגין מביע את אמונתו כי משטר שכזה לא ישרוד הרבה זמן ויחלוף כמו כל משטר העומד על כזב ושקר ורשע. בגין מבטיח כי אנשי הש"י לא יינקו על מעשיהם ויוענשו בבוא היום על כך