נפתחה הוועידה החמישית של תנועת החרות כשנקרא לשלטון נקים ממשלה לאומית ליברלית

העיתון מדווח על דברי בגין ב-24/11 בפתיחת ועידת "חרות" ה-5. בגין התווה את תוכניתה המדינית כלכלית של חרות. בגין קרא להביע את זכותנו על א"י השלמה. בגין קבע כי על ישראל לא לבקש ערובה חד צדדית, וכי יש לחתור לכריתת בריתות הדדיות ובראשן עם צרפת. בגין טען כי על כל חוזה שלום עתידי עם עמי ערב לכלול הוצאת חילות זרים מא"י, הכרה בא"י המאוחדת בה ישוקמו הפליטים. בגין קרא לידידות בין עמי אסיה ואפריקה, ולהעביר את כל השגרירויות לי-ם וכן קרא שלא לכונן יחסים עם גרמניה.בתחום הכלכלי קרא לעשות רפורמות במיסים, הביע את תמיכתו בביטול בעלות האגוד המקצועי על המשק הכלכלי וביטולם של הקרטלים ההסתדרותיים. קרא לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובתחום מדיניות הפנים לערוך שינוי יסודי במעמד הש.ב. ע"י הקמת שני שירותים האחד נגד אויבים מבחוץ, השני נגד אויבים מבית. לגבי שאלת מיהו יהודי טען כי אין להפריד בין לאום לבין דת לגבי היהודים אך אזרחי ישראל יוכלו להיות בני כל הדתות .עוד קרא בגין לכינונה של חוקה . בגין הביע את בטחונו כי ממשלה בראשותו תעלה את עצמותיו של ז'בוטינסקי.

הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

בגין יצא כנגד סעיפים שונים בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.

משטר, משטרה ואמת

במאמר זה מתייחס בגין לעדותם של אנשי הש.ב. בבית –המשפט שבה הודו כי להם כעובדי הש.ב .מותר לבצע עברות קלות לפי שיקול דעתם אך בעבירות קשות כגון חבלה או רצח זקוק הסוכן להוראה מיוחדת. בגין יצא נגד המעמד המיוחד שיש לאנשי הש.ב. השמים עצמם מעל החוק .עוד במאמר זה מתייחס בגין לתופעת הקצינים הבכירים של המשטרה אשר נוהגים להעיד עדויות שקר .בגין טוען כי יש לעקור תופעה זו מהשורש. עוד במאמר זה בהתייחסו לשביתה במפעל "אתא" יוצא בגין נגד רה"מ אשר הסכים להיות בורר בפרשה כאשר עמדתו היתה ידועה מראש .בגין טוען כי רה"מ מהווה דוגמה שלילית ונותן חינוך לתרמית למרות שהוא חזר בו מכונתו להיות בורר.

בשין ובעין

במאמר זה בגין מדבר על התהפוכות שמתרחשות בעולם הקומוניסטי ובמיוחד נוכח ההתנערות משלטונו של סטאלין כאילו היה מרגל בשירות הצארי. עוד מדבר בגין במאמר זה על ההבדל שישנו בין מחתרת משחררת לוחמת נגד שלטון נוכרי לבין קבוצת סתר המנסה להפיל את השלטון במדינה עצמאית ודמוקרטית. בגין מעלה זכרונות מתקופת היותו מפקד האצ"ל וטוען כי הבחורים בארגון היו מאשימים אותו בחוסר מהפכנות. עוד מספר בגין כי הבולשת הבריטית על אף מאמציה לא הצליחה לחדור לאצ"ל. בהתייחסו לש"ב טען בגין כי ארגון זה המתפקד כבולשת פנימית משרת את מפא"י וכי אסור בשום פנים לבית משפט ולתביעה ממלכתית להיות מכשיר בידי הבולשת.