Subjects: שב"כ

במאמר זה בגין מדבר על נסיונות איסוף המידע של הבריטים על פעילות האצ"ל. בגין מסביר ששתי השיטות העיקריות של הבריטים לחלץ מידע לא צלחו להם, שכן יהודים בדרך כלל לא נופלים בפח הטיפה המרה, וכן לא ניתן לסחוט אותם בתקופה ההיא בבצע כסף. בגין מספר על מקרה אחד של אדם בשם יעקב חילביץ' שהצליח לאסוף מידע על הארגון, למרות שלא היה חלק ממנו, ומסר מידע לבריטים בין השאר על אסתר רזיאל ובעלה (גרם למאסרם, ולהשבתת תחנת השידור שהיתה בביתם) וכן על יעקב מרידור. משהתגלה בגין לא שעה להפצרות להוציאו להורג ללא הוכחות מספיקות ודרש לזמנו לברור אליו חילביץ' סרב להגיע וברח לארה"ב. אך שם ידעו על מעשיו.

כרוז זה מתיחס לרשימת זכויות וחובות שהטיל השלטון על הישוב העברי, הדורשת מבני הישוב לרדוף את הנוער הלוחם. וכן, מציג רשימת חובות וזכויות אלטרנטיבית שתומכת בהשתתפות בלחימה נגד השלטון, ושחרור המולדת.

כרוז זה המשותף לאצ"ל וללח"י פורט לציבור העברי את מטרות ודעותיהם של ארגונים אלה, זאת בתגובה לדרישת השלטון לשיתוף פעולה עם הבולשת במסירת ידיעות והלשנה על הנוער הלוחם. כרוז זה לא נכתב ע"י מנחם בגין, אך פורסם כחלק מ'במחתרת' לשם השלמת התמונה

בכרוז זה, הפונה אל החייל הבריטי, בגין מסביר את מטרת הלחימה של האצ"ל, ומסביר שהיא אינה מופנית נגדו (החייל) אלא למען שחרור המולדת. בגין שואל את החייל הבריטי האם לשם דיכוי היהודים בארצם הוא התנדב לשירות