במאמר זה בגין מפרט את הקשיים הנקרים במו"מ להקמת סיעת הליכוד בין מרכיביה השונים. בגין מונה עיקרים שהוסכמו בעניינים מדיניים בין המפלגות – כמו הזכות לארץ-ישראל ושלום בהסכם שלום בלבד, ומסביר איך התמודדו עם נושאים שאין עליהם הסכמה כמו הבחירות לרשויות המקומיות, או שיטת הבחירות הכלליות. בגין מסיים ואומר שעם כל הקשיים הוא מאמין בסיעת הליכוד ובצורך בה.
במאמר זה דן בגין במפלגה הליברלית שקמה ב-1961 מתוך מגמה להוות אלטרנטיבה לשלטון, אך למעשה מטרתה היתה לדחוק את "חרות" למקום השלישי בכנסת. לטענתו היא הצליחה, משום שתנועת ה"חרות" חזקה יותר. בגין מציין גם את סירובה של המפלגה הליברלית לכונן גוש פוליטי עם "חרות" מתוך טענות ותירוצים שונים. בגין מגיע למסקנה, כי במפלגה הליברלית אין כל חידוש וכי בבחירות לכנסת השישית המפלגה הליברלית תיכשל. בגין מציין, כי למרות ש"חרות" חזקה יותר מהמפלגה הליברלית, היא עדיין מעוניינת בהקמת רשימה פוליטית משותפת עימה. יחד עם זאת היא מכבדת את סירובה.
במאמר זה דן בגין במשטרים חד-מפלגתיים, טוטליטארים. בגין טוען, כי משטרים אלה פועלים בניגוד לדמוקרטיה וכי משטר חד-מפלגתי הוא מסוכן. בגין מגיע למסקנה, כי דמוקרטיה קיימת בחלק קטן של העולם בלבד. בדברו על המשטר בישראל מצביע בגין על הסכנה שיש בסיסמת הבחירות האזוריות שעלולה להוביל למשטר חד-מפלגתי. בגין מדגיש כי "חרות" תפעל נגד ניסיון להשליט משטר כזה.
העיתון מדווח על נאומו של בגין בבאר-שבע, עם פתיחת מערכת הבחירות המקומיות לעירייה. בגין סיפר בנאומו מה עוללה מפא"י לתושבי באר-שבע וקרא להצביע למועמד "חרות".
מאמר של בעקבות לחץ כבד של מפא"י בבאר שבע על חברי מועצה להחליף את נאמנותם, כך שיוכלו להדיח את ראש העיר המכהן ולשים מפא"יניק תחתיו. המאמר מתייחס קצת לשיטות המגוונות של מפא"י למנוע ממפלגות אחרות להוות לה אופוזיציה, ועל אי נכונותה של חרות להכנס לקואליציה כלשהי עם מפא"י
