מאמר של מנחם בגין בנושא השינוי התיפסת המדיניות של ממשלת המערך מלאחר מלחמת ששת הימים במסגרתה חל מעבר בין תפיסה הגורסת שיש לחתור להסכמי שלום עם המדינות הסובבות אותנו כאשר במסגרתם יקבעו הגבולות לבין תפיסה תפיסה השואפת להגיע להסכמי ביניים התמורה לנסיגות חלקיות מהשטחים, בסוף המאמר הוא משווה בין הדרישה ה"קיצונית" לזכות לארץ ישראל השלמה לבין הצהרתו של זבוטינסקי בקונגרס היהודי שיש להגדיר את מטרתה של הציונות כהקמת מדינה יהודית
מאמר של בגין המחולק לשלושה חלקים המתעסקים בנושאים שונים ,החלק הראשון עוסק באפליה על רקע מפלגתי על רקע המינוי לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית ,החלק השני עוסק התוכנית רוגרס ,בעוד החלק השלישי דן בגורם הזמן במדיניות
מאמר ביקורתי כנגד הסכם הביניים עם מצריים הכולל בתוכו בין השאר את מסירת בארות הנפט באבו רודס (הוא פוסל כמו כן אפשרות כזו להסכם האותה מתכונת עם סוריה, בהמשך הוא מתייחס לדרישותיהם של השליטים הערביים להסכם שלום הכוללים מדינה פלסטינאית בגבולות ה4 ביוני 1967 .
מאמר בנושא מדיניות החוץ של ראש הממשלה יצחק רבין בכל הנוגע להסדרי הביניים עם מצרים וסוריה ותוכנית לשלטון אזרחי ירדני בגדה המערבית במקבלי לנוחכות צבאית של צהל
בגין תוקף הממשלה החדשה של רבין. בגין קורא לה ממשלת מיעוט כיוון שחלק מהמצביעים בעדה הביעו, בפומבי ובכתב את התנגדותם להקמת ממשלה כזו. בגין מאשים את הממשלה וחבריה בהתנהלות לא-תקינה מבחינה משטר דמוקרטי. בגין טוען שהממשלה מורכבת מתומכי חלוקת הארץ, ושהעמדה זו אינה יכולה לקרב שלום. בגין מציג את הרשימה שלו של מטרות שחייבים לעמוד בפני הממשלה, הכוללות: פיתוח התנחלות, חידוש עלייה מברה"מ והצלת יהודי סוריה, חינוך נוער שיפור מצב הכלכלי., ו-"ריפואי" של "פצעי" מלחמת יום כיפור. בגין קורא ללכת לבחירות חדשות בהקדם האפשרי.
