Subjects: רדיפת חרות

במאמר זה בגין מתייחס לרוזן (מהפרוגרסיבים לשעבר) שהביע את התנגדותו לגח"ל.בגין טוען כי רוזן שונא אותו ואת חבריו שנאה ארוכת שנים משום שהם היו במחתרת והוא לא. אך רוזן שוכח כי בזכותם היה רוזן חבר בממשלות ישראל. בגין מזכיר את עברו של רוזן שהיה כרוך בשנאה כלפי תלמידי ז'בוטינסקי ואת דבריו כאשר היה חבר במועצת ת"א שם דיבר נגד הנרדפים בסזון.בגין מציין כי רוזן היה אחרי קום המדינה כרוך אחרי בן –גוריון ובן גוריון אחרי שפורסמו מסקנות ועדת השבעה פגע ברוזן ואז רוזן נזכר כי בן –גוריון איננו איש מוסר.בגין טוען עוד כי רוזן חזר מפרישתו והתיצב ברשימת ל"ע כדי לפגוע בגח"ל אך למרות הכל הבחירה היא בין גח"ל למערך ולא בין שום דבר אחר.

במאמר זה דן בגין במסקנותיו לאחר סיום הקונגרס הציוני הכ"ו .בגין טוען כי לדעתו על הציונות עובר משבר עמוק מעצם הקמת המדינה בניגוד לדעת המתכחשים אליה.בגין מתייחס במאמרו גם ליהודי ברה"מ אשר אינם מורשים לעלות ארצה .עוד משבח בגין במאמרו את ההחלטות שקיבל הקונגרס הציוני נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים ונגד החזרת הפליטים ארצה בגין יצא גם נגד התנשאותם של אנשי מפא"י שלא היו מוכנים לשבת עם אנשי חרות –צה"ר בהנהלת הקונגרס הציוני. בגין טוען כי אין מדובר פה בממשלת ישראל.

בגין מגיב למכתב עליו חתומים 'קרואי שם' המבקש להגן על ההגנה לאור הפרסומים והביקורת כנגד הארגון בשל הפרסומים האחרונים על עינויו של יהודה אמסטר. בגין עומד על כך שהגלויים האחרונים לא קרו בשל היחסים בין ההגנה לפורשים, אלא בשל מאבקים פנימיים, וגילויים חדשים מבנו אל איסר. בגין מציין כי בן גוריון, כשוחר אמת, בחר לבקר את איסר בארי לא בגלל העינויים שהנהיג, אלא בשל העבירה הקשה של זיוף המסמכים נגד אבא חושי; אך, מנגד, החשש מפגיעה בשמה של 'ההגנה' מצדיק את ההשתקה ואי חשיפתה של האמת על דרכי פעילותה של ההגנה. בגין מציין כי פנחס רוזן איבד את אמונו שבן-גוריון הוא איש מוסר, בגין מזכיר את עלילת הדמים סביב רציחתו של ארלוזורוב, הסזון והאלטלנה ומציין שאלו לא פגמו באמונו של רוזן במוסריותו של בן-גוריון.

במאמר זה המורכב משני חלקים (החלק הראשון פורסם בגליון חרות מה- 1/5/64) בגין דן בתגובתו של בן–גוריון נגד ההחלטה להעלות את עצמות ז'בוטינסקי ארצה ובשנאה הגלומה בתגובה זו. בגין תוקף את בן –גוריון על התנגדותו להעלאת הארון. בגין הזכיר כי במשך קרוב ל-15 שנה מנע בן –גוריון את העלאת הארון ועתה הוא ממשיך להתנגד לכך. בגין טוען כי מה שמאפיין את בן–גוריון בהתנהגותו כלפי ז'בוטינסקי זה שנאה, קנאה ונקמנות. וזאת משום שז'בוטינסקי היה זה אשר הגה את רעיון המדינה העברית, המילטריזם ואת תורת המרד. בגין טוען עוד כי שנאתו וקנאתו של בן–גוריון לא נותנת לו כל מנוח והוא אף מסלף את ההיסטוריה וטוען כי הגדוד שהוקם במלחמת העולם הראשונה ע"י ז'בוטינסקי היה גדוד בכפיה ועל כן שני הגדודים האחרים, שהוקמו בהתנדבות, היו חשובים יותר.