Subjects: רדיפת חרות

העתון מפרסם את נאומו של בגין בסימפוזיון בהיכל התרבות. בנאומו בגין מבהיר שהחזון למדינה יהודית עם רוב יהודי צריך להתקיים גם ביובל של מדינת ישראל (עוד 25 שנה מיום הנאום) וטוען שלשם כך, יש לעודד שיבת ציון, גם מברית המועצות על ידי הסכמים. בגין מתנגד להקמת המדינה הערבית ה-19 באזור, וטוען שיש בעניין חוסר צדק. לעניין ארץ ישראל טוען כי לא כבשנו, אלא שבנו. ועזיבת השטחים, בהסתמך על הצהרות מנהיגי המדינות השכנות, לא תעודד ותביא שלום, להפך. התנאי הנוסף לשימור החזון של מדינה עם רוב יהודי, הוא שמירה על העם על ידי מניעת התבוללות ונישואין מעורבים.

העתון מדווח על תגובת בגין בפני עיתונאים על דברי בן גוריון כי ארלוזורוב נרצח בידי יהודים. בגין הזכיר שכבר לפני כמה שנים בכנסת בן-גוריון אמר כי הרצח הוא תעלומה, אז איך פתאום הוא יודע מה היה שם? וכן אמר כי שר המשפטים שדה ועדת חקירה אמר כי סטבסקי לא אשם, וכי מי שמאשים אותו יכול לעמוד על כך לדין. בגין טוען כי עלילת דם זו הוותה גורם משמעותי בעליית השלטון הנאצי. בגין סיפר כי הוא זה שהביא את אמו של סטבסקי אל ז'בוטינסקי כאשר סטבסקי נכלא. ותוהה אם היום לאחר שנתיים של שלטון ממשלת אחדות כאשר גם לוחמי האצ"ל ולח"י קיבלו אות הכרה, עדיין ימשכו עלילות דמים שכאלה.

העתון מדווח על ביקורו של בגין בקיבוץ עין-החורש במסגרת מועדון "צוותא". בגין, שתכנן לנאום, גילה שמדובר בערב שאלות ותשובות, וכך היה. בגין ענה לשאלות בנוגע לקווי היסוד של הממשלה החדשה; על השתתפות גח"ל בה; על בקשתו ערב ששת הימים מבן-גוריון להיות ראש ממשלת האחדות; בנוגע לפלשתינה, ערביי ארץ ישראל, תוכנית אלון, השאיפה לשלום עם ארצות ערב ואף פירט את ההתרחשויות בדיר-יאסין ב-1948.