העתון מדווח על עצרת עם להזדהות עם העם הצ'כי, לאחר הפלישה הסובייטית. בגין, בנאומו, דיבר על 3 נק' ציון – אביב העמים, חתימת הסכם ריבנטרופ מולוטוב, והפלישה שבוע קודם לכן. בגין אמר שאפשר ללמוד מהעם הצ'כי איך מגינים על המדינה.בגין דיבר על השפה הכפולה של הסובייטים, שמכנים במושגים שלהם את שלילת החרות. ועוד אמר בגין שמדינות קטנות לא יכולות להסתמך על האו"ם שיהיה בעזרן.
העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968
בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום המלא פורסם בעתון 'היום' מתאריך 15/08/1969
במאמר זה בגין יוצא נגד אבא אבן שנזף בעתונאים הישראלים עקב דבריהם החמורים נגד השגריר הגרמני שהתלונן על כך. בגין טוען שכאשר מגיעות תלונות כאלה מהרוסים, תגובת ישראל היא שיש כאן חופש עתונות, והממשלה לא אומרת להם מה לכתוב, תגובה זו, לא מבונת לקומוניסטים. אבל כאשר שגריר גרמניה, קצין נאצי לשעבר, מתלונן, הממשלה נוזפת בעתונאים, ותולה החברות של גרמניה עם אויבינו עם מאמריהם. בגין טוען שיש חוצפה גדולה לשגריר לנזוף בראש ממשלת ישראל, נציגם של אחי המושמדים, ועוד מלגלג על דבריו כי יש מחיר לגרמניה לשללם כדי להיות חלק ממשפחת העמים.
בגין מציין כי יחד עם הגידול המשמעותי במניין בני האדם בעולם, ובהשיגיו במרוץ החלל, כך גם גדלו תהומות האכזריות אליהן מסוגל האדם כפי שיהודי יכול להעיד. בגין מבקש לתהות על רוחו של האדם הניצבת למול דיכוי כזה. בגין מתייחס למילובאן דג'ילאס האסיר שלא היה מוכן להתפשר עם שוביו ולכן עדיין נמצא בכלא בתנאים קשים. עוד מספר בגין על סיניאבסקי ודניאל שכתבו את דברי התנגדותם ותוך סיכון של קרוביהם הצליחו להעבירם למו"ל זר, וכשנשבו לא נשברו בחקירתם, ולא הודו באשמתם. בגין טוען שמאחר וקומוניסטים מחוץ לברית המועצות מגנים את היחס לסופרים אלה, ותוקפים את מדיניותה בנושאים אחרים, היא הוכחה לחוסר אחידות במחשבה, יש מקום לפיקפוק ולרוח התנגדות.
