הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית יום רביעי, כ' באלול התשמ"ב 8 בספטמבר 1982 – הודעת הממשלה על מבצע "שלום הגליל"

בנאומו בגין מסכם את מהלך מלחמת לבנון הראשונה. לטענתו היו ארבעה אירועים קריטיים במהלך המלחמה. בגין טוען שהמבצע השיג שלוש מטרות: הפסקת ירי על ישובי הצפון; הגברת ביטחון ישראל על-ידי גירוש מחבלים בלבנון; שיקום כוח הרתעה של צה"ל. בגין טוען שהממשלה תמשיך, עם יעלה צורך, לקבל החלטות כואבות אך נחוצות למרות הלחץ והביקורת. בגין טוען שהמבצע "שלום הגליל" הסתיים בניצחון. בנאום המסכם בגין מפרט את התנגדותו ל"תכנית רייגן". בגין טוען שתכניות החלוקה לדורותיהם נוגדות את תפיסתם גם של האבות הרוחניים של "מערך". בגין מכריז, שישראל מתנגדת לתכנית החלוקה. בגין מדגיש את חשיבותם של ארץ-ישראל עבור העם היהודי. בגין טוען, שיחסי ידידות עם ארה"ב ימשיכו להתקיים למרות הוויכוח על מדיניות. בגין מבקש מהכנסת לאשר את הודעת הממשלה.

הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

בגין מודיע לכנסת על הקמתו של משרד המדע ועל צירופה של "התחיה" לממשלה. בגין טוען שמעכשיו ברור שלממשלה יש רוב מוצק ויציב בכנסת. בגין טוען שהוא תומך בחופש הביטוי, ומזכיר שמחופש זה נהנים כל הצדדים בוויכוח. בגין מזהיר שלא יהיו "מונולוגים" לא בכנסת ולא בחברה. בגין מוחה נגד שימוש במושג "מלחמה תוקפנית" לגבי מלחמת לבנון ומזכיר, שמטרתה הייתה להפסיק ירי על הצפון. בגין טוען שאין שחר לתיאורים שלפיהם הלוחמה "התגלגלה" לעומק לבנון וטוען שהממשלה קיבלה החלטות בכל שלה במבצע. בגין מדגיש את חשיבותו של מדע עבור מדינת ישראל ומבקש מהכנסת לאשר את הקמת המשרד.

הישיבה השמונים–ושבע של הכנסת העשירי יום רביעי, כ"ו באייר התשמ"ב 19 במאי 1982 – הצעת סיעת המערך להביע אי–אמון לממשלה בשל מדיניותה הכלכלית, שגרמה להעמקת הפער החברתי ולעלייתו התלולה של המדד

בגין חושף בפני חברי הכנסת את "ההסכם הסודי" בין חבר-כנסת פרץ לבין המערך וטוען שהמעבר של חברי הכנסת לין ופרץ למערך הינו כלנטריזם. בגין טוען מצהיר שניסיון להפיל את הממשלה באמצעים כאלה לא יצליח.

הישיבה השביעית של הכנסת העשירית יום רביעי, ה' באב התשמ"א, 5 באוגוסט 1981 – הודעה על הרכבת הממשלה

בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של פרנסואה מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה את מירב הקולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.

חלום יום חורף

במאמר זה בגין מגיב לדברי רבין, ראש הממשלה הנוכחי, הפועל כמתנגד מרכזי לליכוד. זוהי תקופת בחירות, ורבין חושש מהתרחבותו של הליכוד. . בגין בתגובה אומר שיש לתת לעם להכריע ולהחליט בהרכבת הממשלה. הוא מוסיף ומביא את האסטרטגיה של רבין לגבי שינוי שיטת הבחירות אשר לטענתו היא צבוע ואינה נוהגת בכבוד ובהגינות כלפי הליכוד. ניתן להבין מכך כי רבין נוצר געגועים לתקופה בה שלטה הסיסמא "בלי חרות ורק"ח". ולמרות כל זאת, גוברים סימני התפוררות למערך וכן סקרי דעת הקהל המסמנים כמעט מפולת למערך. בהמשך המאמר, בגין כותב את הסיבה להקמת ממשלת ליכוד לאומי אשר באה כתגובה לדברי רבין שטען כי הקמת ממשלה זו היוותה טרגדיה – שכן, היא הוקמה בעקבות החלטת הממשלה עקב המצב המתוח לפני מלחמת ששת הימים. ומשהוקמה הממשלה ההיא, נשתנתה רוח האומה מן הקצה אל הקצה. וכידוע גם המוראל של הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, הורם מאוד. כל זה מראה לנו איזה ראש ממשלה דרוש לעם. לא אדם הנוהג ברעות רוח ובמשטמה כלפי יהודים. אלא הנוהג באהבת ישראל