Subjects: קואליציה

בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה רוב קולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.

במאמר זה בגין מגיב לדברי רבין, ראש הממשלה הנוכחי, הפועל כמתנגד מרכזי לליכוד. זוהי תקופת בחירות, ורבין חושש מהתרחבותו של הליכוד. . בגין בתגובה אומר שיש לתת לעם להכריע ולהחליט בהרכבת הממשלה. הוא מוסיף ומביא את האסטרטגיה של רבין לגבי שינוי שיטת הבחירות אשר לטענתו היא צבוע ואינה נוהגת בכבוד ובהגינות כלפי הליכוד. ניתן להבין מכך כי רבין נוצר געגועים לתקופה בה שלטה הסיסמא "בלי חרות ורק"ח". ולמרות כל זאת, גוברים סימני התפוררות למערך וכן סקרי דעת הקהל המסמנים כמעט מפולת למערך. בהמשך המאמר, בגין כותב את הסיבה להקמת ממשלת ליכוד לאומי אשר באה כתגובה לדברי רבין שטען כי הקמת ממשלה זו היוותה טרגדיה – שכן, היא הוקמה בעקבות החלטת הממשלה עקב המצב המתוח לפני מלחמת ששת הימים. ומשהוקמה הממשלה ההיא, נשתנתה רוח האומה מן הקצה אל הקצה. וכידוע גם המוראל של הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, הורם מאוד. כל זה מראה לנו איזה ראש ממשלה דרוש לעם. לא אדם הנוהג ברעות רוח ובמשטמה כלפי יהודים. אלא הנוהג באהבת ישראל