מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע שלום הגליל, ומנמק את צדקתו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה קיומית למדינה. כך, טוען בגין, גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גירסה ערוכה של הנאום פורסמה בעיתון מעריב ב-20 באוגוסט 1982.

הישיבה השישים–ושבע של הכנסת העשירית יום חמישי, ט` באדר התשמ"ב 4 במרס 1982 – ישיבה מיוחדת לכבודו של נשיא צרפת מר פרנסואה מיטראן

נאומו של בגין בכנסת לכבוד נשיא צרפת שביקר בישראל. בגין מדגיש את ידידות המיוחדת של העם היהודי כלפי צרפת. בגין מזכיר את תפקידה של פרשת דרייפוס בהיסטוריה של ציונות. בגין טוען שצרפת בעיני היהודים הפכה להיות מזוהה עם מאבקפ של "דרייפוסרים". בגין מדגיש את תפקידה של המהפכה הצרפתית בקידום האידאלים של חרות וקידמה. בגין מדגיש שזוהי המהפכה היחידה שנאבקה נגד שיעבוד פנימי והצליחה לשחרר את עמה. בגין משווה את המהפכה הצרפתית עם מלחמת העצמאות האמריקאית, שלטענתו הייתה מלחמת שחרור נגד דיכוי קולוניאלי ועם המהפכה הרוסית, שהסתיימה בשעבוד הקומוניסטי. בגין טוען שיחסים בין צרפת וישראל ידעו עליות וירידות, אך ישראל לא הפסיקה להיות ידידה של צרפת. בגין מביע את תקוותו שהנשיא החדש מיטרן יחדש את הידידות. בגין טוען, שהמכשול העיקרי לחידוש הידידות בין המדינות היא התמיכה של צרפת בהקמת המדינה הפלסטינית. בגין מנמק את התנגדותו להקמת המדינה הפלסטינית ומביע תקווה לחידוש הידידות בין צרפת לישראל.

הצגת חוק רמת הגולן בממשלה

בגין מציג את חוק רמת הגולן אשר הוא מתכוון להעבירו בכנסת בהמשכו של היום. בסוף הצגת החוק והנימוקים לו, כפי שהוא מתכוון להציגם בכנסת, בגין מציג ניתוח מדיני של המצב הכולל את ההשלכות האשפריות לדעתו של הצעת החוק על היחסים עם ארה"ב.

הודעת הממשלה על המצב המדיני – הישיבה הארבע–עשרה של הכנסת העשירית יום שני, ה' בחשוון התשמ"ב, 2 בנובמבר 1981

בגין שולח את המסר של השתתפות בצער בעקבות רצח סאדאת. בגין מדגיש שסאדאת נרצח בידי קיצוניים מוסלמים. בגין מכריז שחוזה קמפ-דווד מחייב שני הצדדים ללא קשר לאישיות המנהיג ולא קיים צורך לאשרו מחדש. בגין מנמק את התנגדותו ליוזמה הסעודית. בגין קורא לכנסת להקים משלחת פרלמנטארית הכוללת נציגיהם של הקואליציה והאופוזיציה לצורך הסברה של העמדה הישראלית בחו"ל. בגין מתאר את חשיבותו והצלחתו של פרויקט שיקום שכונות, מודה אנשים שהובילו את ביצוע הפרויקט ומבקש מכל סיעות הבית לצאת להתרים עבור הפרויקט.