שליחותם של בני המשפחה הלוחמת

מאמר זה, שלא ידוע אם פורסם ולא ידוע מועד כתיבתו, הוא פנייה של מנחם בגין אל יוצאי האצ"ל, שהשתלבו בשירות בצה"ל. בגין מדגיש את חשיבות השירות בצה"ל, בהיותו צבא שחרור המולדת כולה. בנוסף, על אף הקיפוח הידוע של יוצאי אצ"ל בקרב צה"ל, בגין קורא לחבריו לא לאבד את האמונה בשליחות, שהיא העיקר.

האתיקה של קיר הברזל

מאמר זה ממשיך ומשלים את המאמר "על קיר הברזל". כאן רואה ז'בוטינסקי צורך להעניק הצדקה מוסרית לגישתו המדינית שעוסקת מטבעה בעיקר ביחסי כוח. השילוב של כוח מדיני עם דאגה מוסרית הוא ביטוי של השקפתו הלאומית-ליברלית של ז'בוטינסקי. המאמר פורסם בעיתון ראזסוויט (ברלין), ב-11 בנובמבר 1923.

שליחותם של בני המשפחה הלוחמת

אני יודע, כי לא קל לכם למלא את שליחותכם. מקוננת בכם – ובצדק – הרגשת הקיפוח. לגדולי מפקדיכם, והם גדולי מפקדים בישראל, לא ניתן בכלל להפעיל כשרונם בשרות הצבא. האלוף יגאל ידין, קצין המבצעים של המטה הראשי, אמר בנוכחותי, כי "אם גידי (הוא גדעון שלנו) יתכנן תכנית התקפה היא לא תהיה גרועה מזו שהוא (קצין … Continued

נצח החרות

בדברים לקראת פסח, בגין משווה בין היציאה לחרות ביציאת מצרים, כאשר כיבוש הארץ עוד לפנים לבין היציאה הדומה לחרות בדורנו. ולכן גם אם גלינו, יש אפשרות לשוב, וללחום על הארץ. לא ידוע תאריך מדוייק של פריט זה.

מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע שלום הגליל, ומנמק את צדקתו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה קיומית למדינה. כך, טוען בגין, גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גירסה ערוכה של הנאום פורסמה בעיתון מעריב ב-20 באוגוסט 1982.