הישיבה התשעים-ושתים של הכנסת התשיעית יום שני, ד' אדר ב' תשל"ח 13 במארס 1978 – הודעת הממשלה על ההתקפה הרצחנית של המחבלים בכביש חיפה-תל אביב

בגין מתאר את תמצית אירועי פיגוע 'אוטובוס הדמים', ומציין שהיו במהלך ההתרחשויות גם מעשי גבורה רבים של שוטרים, חיילים, ואזרחים. בגין יוצא נגד האהדה שלה זוכה ראש הארגון בעולם – באו"ם, ובמיוחד בברית המועצות שגם מספקת לו נשק, ומאמנת את אנשיו. בגין מציין שלמרות פניות הממשלה לא גונה האירוע בעולם. בגין טוען שאש"ף הוא ארגון שפל הפוגע רק במטרות אזרחיות. בגין קורא לעם להתחשל ולא לתת לאירועים כאלה לשבור את רוח העם ומבטיח שישראל לא תשקוט בתגובה לאירועים אלה.

הישיבה התשעים-ושתים של הכנסת התשיעית יום שני, ד' אדר ב' תשל"ח 13 במארס 1978 – הודעת הממשלה על ההתקפה הרצחנית של המחבלים בכביש חיפה-תל אביב

לפי מיטב הידיעות שלנו נתקיימו בתקופה האחרונה בתחום ברית-המועצות ומדינות מזרח-אירופאיות קומוניסטיות אחרות עשרות קורסים בשביל אנשי ״פתח״ ואלה הקרואים אש״פ, שבהם יודעי דבר סובייטים לימדום איך להשתמש בנשק, איך לתקוף. כן, אש״פ משתף פעולה עם ברית-המועצות; אבל הרבה יותר חמור הוא לקבוע כי ברית-המועצות משתפת פעולה עם אש״פ. המעצמה הגדולה הזאת אשר הבטיחה צדק, … Continued

בחוץ לארץ, אחרי מינכן

מאמר של מנחם בגין בנושא מחדל האבטחה במינכן, מסעו ביהדות התפוצות והרוח הגבית הניתנת לפתח מכיון נציגי שמאל רדיקלי בארצות הברית

הישיבה המאתיים-ושלושים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ח כסלו תשל״ו 2 דצמבר 1975 – הודעת הממשלה על החלטת מועצת הבטחון ושיתופו של אירגון המרצחים בדיוניה – דיון

בגין מוחה נגד הזמנת עראפת למועצת הביטחון של או"מ וטוען שזוהי התוצאה של מדיניות מוטעית וכושלת של הממשלה. בגין טוען שהדיפלומטיה הישראלית נכשלה גם ביחסים עם ארה"ב, והממשלה נכנעה לתכתיב מדיני. בגין טוען שמדיניות הממשלה לא קירבה את הסכם שלום עם אף מדינה. בגין מציג את עקרונות שלו למדיניות החוץ הריבונית בעקבות החלטת או"מ. בגין מציע להפסיק כל שיתוף פעולה עם כוחות או"מ ברמת הגולן. בגין קורא להחיל את הריבונות הישראלית על השטחים. בגין דורש לחדש את התביעה לשיחות ישירות על הסכם שלום. בגין דורש לאשר התנחלות בכל שטחי הארץ. בגין תוובע הכרזת משטר חרום. בגין טוען שהממשלה אינה מסוגלת לבצע צעדים הדרושים ולכן עליה להתפטר.

סקירה מדינית

נאום של מנחם בגין במרכז התנועה שבו הוא מתייחס להתפתחויות מדיניות בין ישראל למצרים, בתיווכה של ארצות הברית. על פי בגין אין לוותר על שום אינטרסט ישראלי בסיני ובכלל ללא הסכם שלום. בהמשך, בגין מתייחס לבעיה הפלסטינית, ולהסברה הישראלית בעולם.