השאלה החברתית
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.
בגין בתשובתו מדגיש שלא יסכים לשום "מתנה" חד צדדית מצד ישראל, ולא ידרוש אחת ממצרים, אלא ישבו על הסכמי שלום הדדיים, ואם לא יתאפשר חוזה כזה, יסכים ל'יחסי שלום' בדומה לגרמניה לאחר מלחמת העולם. בגין מתייחס להשמצות מצד האופוזיציה כאילו הוא אדם חולה, וטוען שבשבתו באופוזיציה לא דיבר על מצבם הרפואי של אנשי הממשלה, גם כאשר היו מבוגרים מאוד, וחולים באמת, וכי השמצות אלה זכו לגינוי גם מצד הליגה נגד השמצה בארצות הברית. בגין מבהיר שכמו שלא אישר לפרס להיפגש עם המלך חוסיין בירדן, לא יאפשר שום פגישה שכזו לאיש שיציע לו, או למנהיג מדינה ערבית אחרת הצעות מן האינטרנאציונאל הסוציאליסטי. בגין מסיים את נאומו בשיר של ז'בוטינסקי לכבוד יום השנה למותו של הרצל.
לא כך נוהג המערך. הוא רוצה מונופולין. הוא שואף לשלטון נצחי, חד-מפלגתי, הוא מתפאר בכך כי הציב לנו 5 ראשי ממשלה. אבל אם מפלגה אחת מחליפה ראשי ממשלה, אין בכך שום הוכחה לקיומה של חירות אזרחית. גם במדינות טוטליטריות מתחלפים ראשי ממשלה – כולם ממפלגה אחת. הביטוי האמיתי, למעשה היחידי, של דמוקרטיה פרלמנטרית הוא בחילופי … Continued