דרשת מלון המלך דוד יולי 1946- יולי 1976

בגין מפרט את פרשת מלון המלך דוד בשנת 1946, על מנת להבדיל את פעולות המחתרת, מפעולות "החזיתות למינהן" בימינו. בגין עובר מההתכתבויות עם מפקדת ההגנה לפעולה עצמה, לפרסומים אחריה.

ממחתרת למפלגה

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.

הנוסח המלא של תשובת מנחם בגין לטיימס הלונדוני

בתגובה להשוואה שנעשתה בעתון טיימס בין הטווח ב-מאי ליי לבין מה שקרה בדיר יאסין, בגין טוען כי הם לא חייבים הסברים לאף אחד. האצ"ל פעל בתקופת המנדט כדי לאפשר הצלה ליהודים מאירופה כאשר בריטניה היא שסגרה את השערים. ולכל אורך התקופה דאגו להמנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים. וכאשר הלכו הבריטים ופרצה מלחמת העצמאות עקרון זה נשאר בעינו ולכן בוויתור על אלמנט ההפתעה הוחלט להזהיר את התושבים במקום. והפגיעות המצערות באולוסיה אזרחית נעשתה בשל תנאי להחימה במקום

לוחמים, מטרותיהם ודרכיהם

במאמר זה בגין מספר על ביקורו בצרפת לשם השתתפות בלוויתו של גנרל פייר גניג, ומתחיל בדברי הספד. בגין מספר שבמהלך ביקורו רואיין על ידי עתונאי שערך השוואה בין פעולות הטירור של הפת"ח והד"ר חבש לפעולות האצ"ל לפני קום המדינה. בגין הזדעזע במיוחד כאשר ראה השוואה זו גם בארץ באותיות עבריות. בגין מסביר מדוע אין לערוך השוואה כזו, שכן הפת"ח ושולחיו לוחמים על מנת להשמיד את ישראל, ואילו המחתרת נלחמה על מנת להציל את העם תוך הקפדה לא לפגוע באזרחים יהודים וערבים.

זכרון הגבורה הפודה

במאמר זה בגין מספר על גבורתם של עולי הגרדום של לוחמי המחתרת במלאת 20 שנה למותם. בגין מספר על הנסיונות לשחרורם והפריצה לכלא עכו