Subjects: פלסטינים

הישיבה המאתיים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, כ״א אדר תשל״ט 20 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים

By

הנאום בו בגין מבקש מהכנסת לאשר הסכם-שלום עם מצרים במלואו. בגין מתאר את המכשולים בסבב האחרון של מו"מ ודרכים בהן הצליח הצד הישראלי להתגבר עליהם ללא ויתור על אינטרסים של המדינה. בגין מדגיש שלושת העקרונות של עמדה בסיסית עבורו – אין חזרה לקווי ה-67, ירושלים מאוחדת ואי-הקמתה של מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ועזה. בגין מדגיש את ההבדל בין אוטונומיה לבין ישות מדינית. בגין מנמק התנגדותה של ישראל ללוח-זמנים מפורט להקמת האוטונומיה. בגין מתייחס לפטרון בעיית הנפט. בגין מדגיש את תמיכתו בהתנכלות בארץ ישראל. בגין מסביר ומדגיש את חשיבותו של ההסכם עם מצרים כפריצת מעגל איבה בגבולות ישראל. בגין מבקש מהכנסת לאשר את ההסכם

הישיבה המאתיים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, כ״א אדר תשל״ט 20 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים

By

אני מודיע לך שלעולם לא תשוב ישראל לקווי ה-4 ביוני 1967… ירושלים המאוחדת, האחת, היא בירת ישראל הנצחית, לא תחולק עוד לעולמים, ובזו היא תישאר לדורי דורות… ביהודה, בשומרון ובעזה לעולם לא תקום מדינה פלשתינאית. אפשר לשאול: מניין אתה יודע? זוהי התשובה: על דעת הרוב המכריע בבית זה לא נסכים לכך, לא נתיר זאת…

הישיבה המאתיים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, כ״א אדר תשל״ט 20 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים

By

מה שאמרתי לא שייך לפוליטיקה, זה עניין לחיינו, לקיומנו. אנו רוצים לגלות יחס הוגן, תוך כבוד הדדי, לשכנינו הערבים בארץ-ישראל. מדינה פלשתינאית היא סכנה לעצם קיומה של מדינתנו, שלמענה שפכנו דם וסיכננו את נפשותינו. עלי לומר לבני עמנו: אין כוח בעולם שירצה, שיוכל להסכים להקמת מדינה פלשתינאית ביהודה, בשומרון ובעזה. היא תסכן את ילדינו בתל-אביב, … Continued

ישיבה מיוחדת של הכנסת הישיבה המאתיים-ושלוש של הכנסת התשיעית יום שני, י״ג אדר תשל"ט 12 מארס 1979 – ביקורו של נשיא ארצות -הברית מר גיימי קארטר בכנסת נאום ראש הממשלה

By

בגין מברך את הנשיא קרטר על ביקורו. בגין ומציין את חוזק הברית בין ישראל לארה"ב. בגין מודה שלמען השלום יש להקריב, אך עדיפים קרבנות שלום מאשר קרבנות מלחמה, ולכן לא יסכים לשום החלטה שעלולה לסכן את בטחון אזרחי ישראל. בגין מסביר שכחלק מהסכם השלום עם מצרים קיימת התייחסות לשלום עם שאר מדינות ערב, וכן לערביי ישראל, ומביע תקווה שבקרוב יתקיימו שיחות גם איתם. בגין מציין שההחלטה על הסכם השלום לפרטיו תתקבל על ידי הכנסת, המייצגת את כל העם ולא על ידי הממשלה בלבד בשל גודל ההחלטה ומשמעותה.