בגין פותח במספר דברים על התנהלות פרלמנטרית תקינה, כתגובה לדבריו של מזכ"ל העבודה נגד בגין, על כך שחריפות דבריו בכנסת נגד רה"מ הציגו את רבין „כעוכר ישראל". בהמשך בגין תוקף את התנהלותו 'המקיאבלית' של רבין, במדיניות החוץ שלו, המנסה 'להפריד' בין סוריה למצרים, ובין מדינות ערב לארגונו של ערפאת, ובמדיניות פנים מתנגד להקמת ממשלת ליכוד לאומית למרות טענותיו כי הוא תומך בממשלה שכזו, ובה בעת מנסה להכניס טריז בין בגין לחברי מפלגתו.
בגין מתייחס למפלות החוזרות ונשנות של מדינת ישראל במוסדות הבינלאומיים, אך הפעם מהזווית הפוליטית הפנימית בישראל. בגין עומד על כך שתבוסות מדיניות אלו מתרחשות דווקא בתקופתה של ממשלה 'היונית' ביותר בתולדות ישראל, שמוכנה לנסיגות ללא הסכם. בנוסף מציין בגין כי הממשלה כלל אינה לוקחת אחריות על מחדליה המדיניים ומטעה את הציבור אודות מעמדה הבינלאומי של המדינה.
המאמר הוא גרסא ערוכה של נאום בגין בפתיחת המועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבקר את מדיניות הממשלה בענין מצרים וויתורים אפשריים. ואומר שללא הפסקת מצב המלחמה בחוזה שלום אסור לוותר על שום דבר. בגין מדגיש כי הארגון המכונה אש"ף לא צריך לקבל לגיטימציה מצד האו"ם שכן הוא ארגון מרצחים. בגין מוחה על הבידוד של ישראל שנגרם ממדיניות הממשלה. ואומר שישראל צריכה את ידידותיה. צריכה לעמוד בקצב ההתחמשות של אויביותיה, ויש להפעיל גורמים בעיקר בארה"ב לשם כך. בגין קורא ליישוב יהודה ושומרון לתת להם מעמד שווה לשאר המדינה. בגין קורא לפעול למען העליה לארץ בעיקר מברית המועצות, וכי עליה מאסיבית תפתור את ה'בעיה הדמוגרפית'.
מה רוצים הפלסטינים? מה רוצים המצרים? אמר סאדאת עצמו. מה רוצים אלה המתקראים פלסטינים? לכך יש תשובה בכתב. המסמך נקרא "האמנה הפלסטינית". לגבינו הסעיף העיקרי שבה אומר: הקמתה של המדינה היהודית בטלה מלכתחילה. עכשיו אנחנו יודעים. בנוסח חיובי אמר סאדאת, באזני האמריקני, שהוא מוכן לחתום על הסכם שלום, אבל עם מי – לא עם מדינת … Continued
מה אומרים אלה לגבי מדינת ישראל, שהוקמה ב-48, ושיש לראות את הקמתה כבטלה ומבוטלת מעיקרה ומלכתחילה – קראנו. במילים אחרות: בעוד הייסל, לפני מספר שבועות, הסביר כיצד תוחזרנה זכויותיהם של הפלסטינים, לאמר: או המדינה החילונית, כלומר, חיסול מוחלט של של מדינת ישראל, או מדינה על פי תכנית של ברנאדוט, והכל זוכרים את התכנית היום, הרחיק … Continued
