מאמר של מנחם בגין בו הוא עורך השוואה בין החוברת שיצאה נגד בן אהרון בעבודה והסערה סביבה במפא"י לבין החוברת שהוציא יגאל אלון בהיותו שר החינוך והתיאור השקרי לטעמו של בגין בנוגע לתפקיד האצ"ל והלח"י באותה התקופה .
אך השאלה אינה של עשייה קרבית בלבד. עלינו להתבונן בהתפתחויות המדיניות. כי, אכן, מלחמת המחתרת היתה מדינית, באמצעים צבאיים… דווקא השנה ההיא, בין ספטמבר 1946 ועד ספטמבר 1947, היתה שנת הלחימה האדירה ביותר. באפריל 1947, מחליטה בריטניה לזמן מושב מיוחד של האו"ם לדיון בשאלת ארץ-ישראל. מה קרה? עוד בפברואר בשנה ההיא הודיע בוין החזק, כי … Continued
במושב האו"ם מוסר נציג ברית המועצות הודעה על מאורעות הדמים בארץ-ישראל הבאים ללמד על פשיטת הרגל של השלטון הבריטי. אילו מאורעות? הן הפלמ"ח כבר לא עסק בהם? ב-17 בספטמבר מודיעה בריטניה, כי תוציא את מינהלה וצבאה מארץ-ישראל. מדוע לא נמסרה הודעת מפנה זו שנה לפני כן? ב-13 באוקטובר מצהיר צרפקין הרוסי, כי יש הכרח להקים … Continued
בתל-אביב נתקבלנו באש. אך היא לא פגעה באיש. במשך היום, בעמדנו על שרטון, התחלנו להוריד, בסירתנו, כמות של נשק. הודענו, כי לחיילי ישראל הוא, ולא נגדם. שוב, בלי אזהרה כלשהי, נפתחה אש קטלנית על הסירה ועל האניה. או אז נהרגו ונפצעו אנשינו. אז גם היו חילופי אש. אנשינו ניסו להגן, ממש באורח אינסטינקטיבי, על חבריהם. … Continued
מספרים לנו, כי חברי פלמ"ח קפצו לים, כדי לעזור לנמלטי האניה הבוערת. אם סיפור זה דרוש להקלה על המצפון, ניחא. הייתי, יחד עם חברי, בים. את הפלמ"חאים לא ראינו סביבנו. אבל שמענו את זמזום הכדורים סביב ראשינו. ואם חברי הפלמ"ח באו לקראתנו, אין זאת, כי גם הם לא הפסיקו את יריות חבריהם עלינו – ועליהם. … Continued
