נאומו של מנחם בגין בפתיחת ועידת חירות ה-יב

בנאומו בגין טוען כי על ישראל ליזום חוזה שלום בינה לבין מדינות ערב, ואומר שהיום, אחרי שניסו להשמיד אותנו 55 שנים, הוכחנו שקם יהודי לוחם שלא רוצה להרוג, אבל מוכן להלחם על חרותו. בגין קורא להקמת מועצת עם יהודי שתדאג ליהדות התפוצות. בעניין ערביי ישראל, בגין מציע זכות בחירה באזרחות ישראלית שתקנה להם זכויות שוות. בגין טוען שהמלחמה היא נמנעת, ואם תהיה יכולת הרתעה לישראל, לא יתקפו אותנו. בגין מסביר כי בתקופה הזו חשובה ממשלה חזקה, וזה לא המצב, לכן יש להקים ממשלה חדשה שתורכב ע"י הליכוד, שתהיה ממשלת ליכוד לאומי. בגין מדגיש כי הנושא הבטחוני הוא לא הנושא העיקרי, חשוב לתקן את החברה, להלחם בעוני, לעשות שלום סוציאלי, צדק חברתי, ולחזור לפשטות, ללא מותרות.

הישיבה המאה-ושמונה של הכנסת השמינית – יום שני, ד׳ כסלו תשל״ה 18 נובמבר 1974 – הופעתו של יאסר עראפאת באו״ם

בגין מוחה נגד נאומו של עראפת באו"מ. בגין משווה את אש"ף לחידוש הנציזם והנאום של עראפת – למינכן. בגין טוען שלא ניתן להפריד בין יהדות לציונות. בגין דורש לפתוח במסע הברה ומציג 5 עקרונותיו. בגין טוען שישראל מוכנה להגן על עצמה אם יידרש ולא תהיה ל-"מצדה". בגין טוען שהעם היהודי יצליח גם במאבק הזה.

הישיבה המאה-ושמונה של הכנסת השמינית – יום שני, ד׳ כסלו תשל״ה 18 נובמבר 1974 – הופעתו של יאסר עראפאת באו״ם

נוכח תופעה מחפירה זו כפי שראינוה בעצרת האו״ם עלינו לפתוח במסע הסברה בקרב כל העמים שאולי כמוהו עדיין לא היה ובו לא עסקנו. אני מציע לקבוע את הכללים למסע ההסברה, למען לא רק נדע את דרכנו אלא גם נבין באיזו דרר להתגבר על מה שהתרחש לנגד עינינו באותו אולם שאורות חשמל דלקו בו אבל אפלה … Continued

הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת השמינית יום שני, י"ב חשון תשל״ה 28 אוקטובר 1974 – הכרת או״ם באירגוני המרצחים הערביים – דיון

בגין מוחה נגד השימוש בביטוי "ארגון לשחרור פלשתין" בטענה שפלשתין לא קיימת – קיימת ארץ ישראל וארגון טרור אינו שואף לשחרור אלא לרצח-עם. בגין מבקש מהכנסת לפנות לרשות השידור כדי שזאת תדון בשימוש בביטוי הראוי. בגין טוען שביסוד קיום המדינה נמצאת הזכות של עם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען שיש להבטיח למיעוט הערבי שוויון זכויות אזרחיות ולשאוף לחיים משוטפים בין רוב היהודי למיעוט הערבי.

הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת השמינית יום שני, י"ב חשון תשל״ה 28 אוקטובר 1974 – הכרת או״ם באירגוני המרצחים הערביים – דיון

ארץ-ישראל — ארצו של העם היהודי. זכות נצח. ערבים — כן, ואנחנו רוצים לחיות עמם בשלום ולהעניק להם שיווי זכויות. ונוכחנו לדעת שאפשר לחיות עמם, גם במשך שמונה-עשרה השנים עד 1967, וגם בחלקי ארץ-ישראל שנגאלו ב-1967.