Subjects: ערביי ישראל

בגין מברך את הנשיא סאדאת על הצעד הגדול שעשה כשהגיע לישראל. בגין טוען שמקום המדינה ישראל שאפה לשלום, אך נאלצה לחיות במצב מלחמה מתמיד ולהגן על עצמה ועל זכותה על הארץ. בגין מבקש לא לשקוע בעבר, ולמרות שפיכות הדמים יש לקבוע את תוכנו של שלום אמת, ולדון על חוזי שלום. בגין מצהיר שאין כוונתו לשלום עם מצרים בלבד וקורא לסוריה וירדן לבוא גם, וכן למנהיג ראוי של ערביי ישראל. בגין מביע תקווה ליחסים הדדיים עתידיים בעקבות הסכם השלום, ומקווה לראות את דגלי ישראל בקהיר, כמו שדגל מצרים מתנוסס היום בירושלים. בגין מזכיר את שורש הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל, וטוען שמה שראה סאדאת ביד ושם קודם לכן, היא התוצאה לכך שלא היתה מולדת לעם ישראל. בגין טוען שאסור לטעון שיש מה שלא ראוי לעמוד למו"מ, וגישה כזו תמנע הגעה להסכם. בגין טוען שאסור שתהיה מניעה לכל דת להגיע למקומות הקדושים לה.

בגין מספר בנאומו על מסעו לארצות הברית והפגישות שניהל שם. הבעיות שהועלו בשיחותיו בוושינגטון היו בין השאר המצב בדרום לבנון, ועידת ז'נבה והרכבה – בגין הסביר שהוא מוכן להתדיין עם כל מדינות ערב, אך לא יהיה מוכן שאש"ף יהיה חלק משיחות אלה, וכן הבהיר בגין שמטרת הועידה תהיה הסכמי שלום על כל משמעותם. כן דיבר בגין על בעיית ערביי ישראל – מעמדם וזכויותיהם, ההתנחלויות והיהודים בברית המועצות ובסוריה, וטען שיש לפעול להעלאתם.