מרד הזקנים

במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.

הודעת הממשלה על המצב המדיני – הישיבה הארבע–עשרה של הכנסת העשירית יום שני, ה` בחשוון התשמ"ב 2 בנובמבר 1981

יורשה לי לסיים את נאום הפתיחה של הדיון המדיני בעניין שאינו מדיני; הוא חברתי, גם כלכלי, ומעל לכול הוא מוסרי. החילונו בשיקומן של שכונות העוני. בפעולה נמצאות 69 שכונות, ששוקמו כבר בחלקן. ראיתי חלק מהן. אורו עיניי… זה מפעל לאומי במלוא משמעות המושג. יש עוד 80 שכונות שבהן הפעולה עדיין לא החלה. באופן שיטתי נכניס … Continued

שיקום שכונות – מתוך ישיבת הממשלה

״לפני למעלה מארבע שנים, הועלה אצלנו הרעיון לעשות מפעל מיוחד בקרב העם היהודי, בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל, לחיסול צפיפות הדיור והמצוקה. ברבות הימים נקרא המפעל בחו׳׳ל ׳פרוג׳קט ריניו׳ ואילו אצלנו: ׳שיקום השכונות׳. מלכתחילה, המתרימים לקרנות הקיימות התנגדו לכך בתוקף, ביוצאם מתוך הנחה של כל הנהלה המטפלת בהתרמות כספים, שהמפעל הזה יתחרה בהתרמות כספים למוסדות אחרים. הם … Continued

הישיבה הארבע מאות וארבעים ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, ט"ז באייר התשמ"א 20 במאי 1981 – הצעה לסדר היום דברי ראש הממשלה בקריית גת ביום 13 במאי 1981

הממשלה הזאת, שאת אינך מחבבת אותה, אנחנו תוקפים את כיסי האבטלה כדי לבטל אותם. ויש לנו מעין קבוצת ״מכבי אשי׳, שר האוצר, שר התעשיה, המסחר והתיירות ומערכת הבטחון. כשנודע שיש כיס כזה של אבטלה אנחנו משתדלים להפעיל את המפעל, להחזיר את העובדים וכד׳.

נאום לאומה – מוצאי שבת, 2.9.1978

נאום לאומה לפני היציאה לקמפ-דייוויד במסגרת תהליך השלום עם מצרים. בנוסף, מתייחס בגין לאיומי השביתה של המורים, ולפיתרון מצוקת הדיור.