Subjects: סזון

בגין מגיב בחדות למכתב של בן גוריון לקראת צאתו לאור של ספר מאת גאולה כהן, בו הוא מתייחס בכבוד לעולי הגרדום אליהו בית צורי ואליהו חכים וכן לברזני ופיינשטיין. בגין מגולל חלק ממאורעי הזמנים ומצטט מדבריו של יצחק גרנבוים נגד הסזון.

במאמר אירוני זה מגיב בגין למאמרו של עורך ידיעות אחרונות ד"ר רוזנבלום, שתקף את בגין על דבריו נגד קשרי ישראל –גרמניה בדיון בכנסת. בגין איננו חוזר בו מדבריו על גרמניה וטוען כי הסיבה האמיתית לכעסו של ד"ר רוזנבלום קשורה בעצם העובדה כי בגין תומך בביטול הממשל הצבאי וד"ר רוזנבלום מתנגד לכך.

במאמר זה בגין מתייחס לדברי אנשי מפא"י שיוצאים נגד האשמות "חרות" על כך שד"ר בר היה חבר מפא"י כי גם לאצ"ל היה בוגד בשם חילבי'ץ. בגין טוען כי השוואה זו איננה רלוונטית כלל שכן מותר ל"חרות" להזדעזע נוכח פרשת בר. בגין טוען כי הוא וחבריו לא יאשימו את מפא"י בפרשה אך חשוב לציין שד"ר בר היה חבר מפא"י. עוד טוען בגין כי חילבי'ץ היה מסוכן פחות מאשר בר שלו נמסרו מסמכים סודיים ביותר של מערכת הבטחון והוא תפס עמדה בכירה ביותר במערכת הבטחון. עוד מדגיש בגין את יחסו השלילי של ד"ר בר ל"חרות" ולאצ"ל.

בנאום זה בגין מגנה את העוול שנעשה ללבון, והניהול הלקוי של ועדות החקירה שדנו בפרשת העסק הביש, על עדויות השקר, וסילוף האמת.בהמשך הנאום מבקר באופן חריף את התנהלותו של ראש הממשלה שמונע ממזימות אישיות ולא משאיפה לצדק