בכרוז זה טוען בגין כי הסכמתה של הסוכנות היהודית ללכת לוועידה בלונדון תמורת שחרור אסירים בודדים, עלולה לממש את תכנית החלוקה אשר גוזלת מן היהודים את מולדתם. למען מימושה פועלות הסוכנות והמנדט להפסקת המאבק המחתרתי כנגד השלטון הבריטי. אך המחתרת לא תירתע ותמשיך לפעול עד תום המנדט.
בעקבות לכידתה של ספינת המעפילים על שם ברכה פולד קורא בגין לצעירים לא להישמע להנהגה ולהצטרף למאבק כנגד הבריטים. כי זו היא הדרך היחידה בה תשוחרר המולדת משלטון המנדט.
בכרוז זה מעביר בגין ביקורת על ההנהגה אשר פעם אחר פעם מתנגדת למחתרת העברית ופועלת על פי דעת המיעוט אשר מוכן לוותר על ירושלים ועבר הירדן.לאור המצב על העם העברי למצוא הנהגה חדשה אשר תתנגד למנדט בניגוד להנהגה הנוכחית.
בכרוז זה טוען בגין שבעוד יהודי אירופה עברו את השואה ונטבחים בפוגרומים בגלל סגירת שערי הארץ ע"י שלטון המנדט ממשיכה הסוכנות היהודית לסמוך על הבריטים ולתמוך בתכניותיהם.
בכרוז זה טוען בגין שההצטרפות של ההגנה למלחמה נגד הבריטים היא חשובה, אך עליה להכיר במחתרות הנוספות אשר משתפות איתן פעולה ולהגביר את כמות הפעולות של התנועה. כרוז התפרסם בסביבות חודש אפריל 1946.
