עולם שכולו טוהר

אדם מקבל על עצמו פיקוד במחתרת ואחריות לחיי אנשים שהם כולם אחים אוהבים, מיטב הנוער שנותר לנו, שארית כוחנו. אם הנוער הזה לא יהיה, לא ילחם, לא יצליח – אין עוד תוחלת. זה האוצר היקר ביותר. ואנו במחתרת, עם המגור, עם הקללות, עם הגידופים, עם רדיפות מבית, עם חוסר הבנה, עם הנחה שהלוחמים הם שואפי … Continued

עיקרי דבריו של יו"ר תנועת החרות מר מנחם בגין בערב הפתיחה של ועידת תנועת החרות

בגין טוען כי מאחר שאין רוב כרגע למערך בכנסת, אחרי הבחירות יש סיכוי סביר שהליכוד ירכיב את הממשלה. הממשלה הזו תציע לפתוח במו"מ לחוזי שלום עם מדינות ערב. מו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים. בגין מתייחס ליחסים עם ארה"ב, רוסיה וצרפת, וטוען שהם חשובים לישראל, ויש לשפרם, או לתקנם. יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד של הארץ. בתוך סיני יקבע גבול עם מצרים כחלק מחוזה שלום, וכך גם עם סוריה, גבול ברמת הגולן. לערביי ישראל תנתן אפשרות בחירה באזרחות ישראלית כשווי זכויות. על הנוער להתיישב בכל הארץ כולל התנחלויות. יש לפעול לפיתוח המשק הציבורי, יש להלחם באבטלה, ובירידה מהארץ, וכן לעודד עליה. יונהג חוק בריאות ממלכתי, פנסיה שכר מינימום והטבות למשפחות מרובות ילדים. הרכב הממשלה יתיעל. יוגבר פיקוח הכנסת על הממשלה. בענין הגיור – כהלכה. כמו כן, יש להנהיג רפורמה בחינוך ולחנם לאהבת הארץ.

מה למדנו מזאב ז'בוטינסקי

במדינתנו כולם דוברים עברית, היא מחודשת, היא מתחדשת. לעיתים היא אפילו חדישה. לא פעם אחת בלבד הננו מתייחסים בחיוך סלחני, או אף בהנאה בשומענו את ילדינו אומרים: "היה אכסידנט, כארטרפיק, רשם רפורט" אולם לא זו היא שפת העבר החיה. זכור העברי, אל תקצץ ואל תקוצץ. אם בימים עברו, על אדמת נכר, או במולדת, הצו היה: … Continued

הישיבה השלוש-מאות-ושש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״ח סיון תשל״ו 16 יוני 1976 – הקמת ועדת חקירה פארלאמנטארית לפי סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת לבדיקת מניעי הירידה מן הארץ והידיעות על פעולות גורמים עוינים בה

אני מבקש לומר ליריבי הנכבדים שגם הדיבור על חלק של ארץ-ישראל שהוא כבוש, שהוא בידינו זמנית, אינו יכול שלא להשפיע. בסופו של דבר המדובר הוא במולדת, לכל הדעות. ארץ-ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, כפי שכולם אומרים. והנה שומעים האנשים הצעירים: לא, לאו דווקא; יש חלק של ארץ-ישראל שהוא בעצם לזרים ולא לנו. ההכרה … Continued

בשער טיטוס והאירוקומוניזם

מדי בואי לרומי, הנני הולך אל שער ההנצחה של ניצחונה על יהודים מקדם. בתוך האבן עדיין חרותה ונראית התמונה הבלתי נשכחת של יהודים כפופים הנושאים על שכמם את המנורה ואת הכלים האחרים מבית המקדש אשר יד ההחרבה נשתלחה בו. שם המקום המתאים ללחישת הלב: שבנו, טיטוס, אל מאין באנו[…] כך נוהגים יהודי רומי לדורותיהם. מאז … Continued