הישיבה המאתים וחמישים ושבע של הכנסת הראשונה-הפעלת סעיף 111 של תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; ביטול תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945

בדיון בכנסת ב28.5 בדבר הסמכות אם יש כזאת של הכנסת להורות לממשלה לבטל את חוקי החרום . העיתון מציין כי בגין נשא נאום קטרוג ופולמוס חריף ביותר נגד חוקים אלו טען כי חוקים אלו הם חוקים נאציים , בריטיים הנותנים סמכות לעצור כל אדם ללא צורך במשפט. בגין טען כי יש לבטל חוקים אלו .וכי חוקים אלו חיסלו את ההפרדה בין הרשות השופטת למחוקקת .עוד טען בגין כי לכנסת סמכות להורות על ביטול חוקים אלו .כמו כן יצא בגין נגד המאמר ב"דבר" שיצא נגד הזכות הלגטימית של הכנסת לקבל החלטות. הנאום המלא מובא גם בעתון חרות שפורסם ב29/05/1951

הישיבה המאתים-וחמישים-וארבע של הכנסת הראשונה יום שני, ט״ו אייל תשי"א 21 מאי 1951 – הצעות לסדר-היום הפעלת סעיף 111 של תקנות ההגנה שעת-חירום 1945 – ביטול תקנות ההגנה שעת-חירום 1945

תשובתו של בגין לנאומו של השר שרת על הפעלת חוקי חרום כלפי חברי "ברית הקנאים". בגין מאשים את הממשלה בניסיון לחתור תחת הפרדת רשויות ולקחת על עצמה תפקידה של שופט. בגין מכריז שאין לו אמון בטענות הממשלה כל עוד העניין לא הוכרע במשפט צודק. בגין מדגיש את סיכון לדמוקרטיה מקיומה של משטרה חשאית. בגין דורש ביטול חוקי חרום המאפשרים לממשלה ולשר הביטחון להחליט על מעצר של אזרח.

ממשלת המיעוט בראש מפירי החוק במדינה דבריו מ.בגין על חוק המעבר לכנסת השניה ועל סמכויותיה של הממשלה המפוטרת

בגין מזכיר את דבריו של בן גוריון בועדת חוקה תש"ט בעניין ממשלה מתפטרת. בן גוריון הציע כי "ממשלה שהכנסת הביעה לה אי-אמון תמשיך למלא את תפקידיה עד הכון ממשלה חדשה". בגין טוען כי לא יתכן שממשלה שאין לה רוב תמשיך בתפקידה כרגיל. הוא ציין שסיעתו הציעה ,אז, תיקונים לסעיף: א. ממשלה שהביעה בה אי אמון תגיש את התפטרותה לנשיא. (מציין שתיקון זה התקבל) ב. ממשלה מפוטרת תטפל רק בענייני ממשלה שוטפים, כנהוג בחוקות של עמים שונים. בגין טוען שהכנסת הביעה אי אמון בממשלה בנוגע לבעית החינוך, לא יתכן שממשלה מפוטרת תישאר בתפקידה עד שממשלה חדשה תתחיל את תפקידה, כי במידה ולא יתאפשר לו, או לבן גוריון להקים ממשלה יציבה תמשיך המפלגה המפוטרת לכהן באופן בלתי מוגבל, כשברור שאין לה רוב בכנסת. עניין זה פוגם במשטר הפרלמנטרי בו הכנסת גם מחוקקת אך תפקידה גם לפקח על הממשלה ולפטרה במידת הצורך.

הממשלה אינה מתנגדת להחזרת גרמניה למשפחות העמים

העיתון מביא את נאומו של בגין בכנסת בתגובה לדבריו של שרת באיגרת בנוגע להחזרת גרמני ל'משפחת העמים'. בגין טוען שמדבריו של שרת משתמע התנאי שבמידה שישולמו פיצויים תתמוך ישראל בחזרתה של גרמניה למשפחת העמים, ומתוך כך יושב הכבוד לגרמניה. בגין יוצא נגד התחשיב הקר בדברי שרת, ובו שווי הפיצויים שיועברו לישראל הוא כ-0.25 משווי הרכוש שנגזל מהיהודים, וכן, בין הסיבות אותן מביא שרת לזכותה של ישראל לקבל פיצויים אלה היא קליטת חצי מליון הקורבנות . הוא טוען כי אין זכות לממשלה להשאיר בידי הגרמנים את שלושת הרבעים הנותרים. בגין מתייחס לתיאור הדמים באיגרת שרת, וטוען שהיה צריך לצרף אותה לאיגרת שהביעה את דעת הממשלה בעניין שחרור הפושעים הנאצים. וכן כי יש להקים בית משפט בירושלים ולהעמיד אותם לדין שם, וכך לא ימלטו מעונש מי שברחו מהמדינות בהן ביצעו את פשעיהם.כך יראו כולם את דמות היהודי הלוחם, השמדתם של בני ישראל לא תשכח, ולא תסלח. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 02.04.1951

הממשלה המפוטרת נכשלה פעמיים מ. בגין תובע הגבלת סמכויות הממשלה המפוטרת; – נדחתה ההצעה להטיל על הכנסת השניה תפקיד מתן חוקה. 30 יולי תאריך בחרות

העיתון מביא מדברי בגין בכנסת ב4/4 לאחר התפטרות הממשלה .בדיון זה שדן בחוק המעבר לכנסת ה-2, טען בגין כי לממשלת המעבר אסור שיהיו לה סמכויות כמו כמו לממשלה מכהנת שלא התפטרה .בגין טען כי לממשלת המעבר אין כל סמכות לחתום על חוזים ,הסכמים וכו'. בגין טען כי לממשלה אין רוב והיא נשענת על מיעוט. בגין הציע לשלול מממשלה זו סמכויות .הצעה זו לא התקבלה . העיתון מביא גם מדברי בן –גוריון שהתנגד להצעת בגין וטען כי לממשלה יש צורך לפעול ללא הגבלות .