יום גיל לרשע
במאמר זה יוצא בגין בחריפות נגד החלטתה של הכנסת לשלול את זכויות השיקום והתגמולים של נכי צה"ל מלוחמי אצ"ל והלח"י.
במאמר זה יוצא בגין בחריפות נגד החלטתה של הכנסת לשלול את זכויות השיקום והתגמולים של נכי צה"ל מלוחמי אצ"ל והלח"י.
נאומו של בגין בדרום אפריקה, בו הוא מפרט עיקרי משנתו המדינית. חלק הראשון מוקדש לנושאי דמוקרטיה, שלטון החוק וחוקה, חלק השני – לעיקרונות מדיניות הכלכלית, חלק השלישי דן בבעיות המבניות של המשק הישראלי ובדרך הדמוקרטית להגיע לשטון וחלק הרביעי – במדיניות החוץ.
הקדמה של בגין לספרו של אליהו לנקין על האלטלנה. בגין טוען כי האמת עוד תנצח ואף מרחיב מעט על יחסיו עם אליהו לנקין. התאריךהרשום אינו מדוייק.
במאמר זה מדבר בגין על 4 נושאים שונים שאפשר לכתוב אותם "לא כמ"מים אלא כמומים": משפט, מעצר, משטרה ומשטר. חלק מהמאמר מוקדש גם ל-"מ"מ הראשון" – מלחמה.
במאמר זה מתייחס בגין לגירושם של 4 אנשים מאנשי אבו גוש לנצרת בטענה כי ניסו להטיל פצצה על ילדים . בגין טוען כי אם הם אשמים אז יש לשלוח אותם לכלא ואם הם לא אשמים אז יש להשאירם בכפר.בגין טוען כי העונש של גירוש הוא עונש אווילי , בגין גם יוצא נגד אלה המשווים את העונש הזה ל"סזון" נגד אנשי האצ"ל וטוען כי זוהי השוואה אווילית.בגין מתקומם נגד כל מטיפי המוסר למיניהם אשר יצאו נגד גירוש הערבים מתוך עקרונות של חירות האדם כאשר הם לא השמיעו מילה בקשר למשפט צריפין . במאמר זה יצא בגין גם נגד מעצרו של נציב בית"ר פתחיה שמיר וחבריו בנמל חיפה שלטענת המשטרה תיכננו להפעיל פצצה שתמחה נגד השילומים .בגין מעלה על נס את אישיותו של פתחיה שמיר ופעילותו למען המדינה והתנועה ומספר על צניעותו הרבה שמתבטאת בין היתר באי תלונותו על תנאי המאסר הקשים בו הוא נתון