Subjects: משפט

החרות השלום והצדק ינצחו

By

כשנה לאחר מבצע קדש המוצלח מבחינה צבאית אך הכושל מבחינה מדינית, נשא מנחם בגין את הנאום הלוהט ומעורר ההשראה הזה בפני קהל תומכים ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בנאום זה, ששיקף את השקפת עולמו הנחרצת כיהודי גאה ומבקר חריף של מדיניות ההבלגה והנסיגה, מנתח בגין את המצב הפוליטי-אסטרטגי של מדינת ישראל מאז הקמתה: מצב מלחמה מתמשך עם הערבים, הכולל התקפות גרילה והצהרות השמדה, ומציג שלוש תגובות אפשריות – הבלגה, תגמול או שחרור והיאחזות. בגין מבקר בחריפות את לחץ ארצות הברית על הנסיגה מסיני, קורא לברית עם צרפת ולחרם נגדי על הערבים, מתנגד נחרצות לקבלת שגריר גרמני בישראל, ומחווה כבוד לזאב ז'בוטינסקי ולצבא ההגנה לישראל. הנאום, רווי אמונה בחירות, בצדק ובניצחון היהדות, משמש עדות חיה לרוחו הלוחמנית של בגין

מנחם בגין בהסתייגות לחוק הריגול והבגידה בכנסת: אזרח שיביא להוצאת שטח מריבונות המדינה ייתן הדין, והממשלה פטורה מכך

By

העיתון מתייחס לסעיפים שונים שבגין יצא כנגדם בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.

הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

By

בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושמונה של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957 (המשך דיון)

By

המשך הדיון של ישיבה 337 בו בגין מביע הסתייגות ממספר חוקים הנוגעים לבטחון המדינה בינהם הנושא של מגע עם סוכן זר ללא ידיעה כי מדובר היה בסוכן זר. כמו כן, מבקש לשנות את נוסח החוק הנוגע להפצת שמועות וידיעות בזמן מלחמה כדי לעזור לאויב בכך שהמורל בקרב חיילי הצבא ואזרחי המדינה ירד.

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

By

בגין יצא כנגד סעיפים שונים בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.